|
|
עמוד:155
יהודיות בתפוצות . הון זה איפשר קיום גרעון מסחרי מתמשך . ראוי לציין , שלמרות העובדה שמקור ההון ואופי הזרמתו השתנו במשך הזמן , תמיד היוותה ההשקעה הזרה העיסקית , שאיננה בגדר תרומה מוסווית , רק מרכיב זעום מן הסכומים המוזרמים . למרות שבטווח הארוך עלה ערך הייצוא על הייבוא , הרי שהגידול האבסולוטי בייבוא והמעמסה הגדלה והולכת של החזר החובות מנעו כל צימצום של התלות הכלכלית . במסגרת תלות זו יכולה היתה הכלכלה הישראלית לקיים רמת השקעות ( וכפועל יוצא גם רמת תעסוקה ) העולה בהרבה על האפשרויות הטמונות במשאבים המקומיים לבדם . " מנועי" הצמיחה הכלכלית . זרימת ההון , עלייה המונית , פעילות התעשייה הצבאית והרחבה טריטוריאלית גרמו —בצירופים שונים ובזמנים שונים — לצמיחה כלכלית מהירה שתחילתה ב 1954 וסופה במלחמת יום הכיפורים . הגורם הראשון —זרימת ההון —הביא לתוצאות מגוונות . העברות פרטיות הגדילו את הצריכה הפרטית , אך בולטת יותר היתה חלוקת תקבוליה החיצוניים של המדינה ביד רחבה : בסובסידיות ליצרנים ולצרכנים , תעסוקה ציבורית ישירה ועקיפה והוצאות בקנה מידה גדול לפיתוח כלכלי ולקליטת עלייה . המדינה שימשה כצינור לחסכונות מקומיים ולהון מיובא וכך שלטה גם על תהליך ההשקעות במגזר הפרטי . המפתח השני לצמיחה מהירה היה העלייה ההמונית בעשור הראשון לקיום המדינה , שבמהלכו גדלה האוכלוסיה פי שניים וחצי . העולים הגדילו את הביקוש למוצרי צריכה ולשרותיים בסיסיים , במיוחד בתחום הבנייה . העולים שנכנסו לשוק העבודה , ובמיוחד גברים ממוצא לא אירופי , סיפקו כוח עבודה זול יחסית , ואיפשרו להאיץ את קצב הבנייה והתעוש שהחל באמצע שנות החמישים . יתר על כן , המעמסה של עלייה המונית שימשה סיבה לבקשת עזרה פילנטרופית מבחוץ . הגורם השלישי — ההתרחבות הטריטוריאלית—התרחש הן כלפי פנים והן כלפי חוץ . בייחוד בעשור הראשון , הופקעו על ידי המדינה אדמות מיושבות בפועל או שהיו מיושבות בעבר על ידי ערבים — וזאת בקנה מידה גדול . הפקעות אלו איפשרו את הרחבת החקלאות והבנייה . ולבסוף , הרחבת הטריטוריה באמצעות כיבוש והרחבת המשק הצבאי היוותה גורם חשוב נוסף בתהליך הצמיחה מאז צימצומה של העלייה ההמונית . בלמים כנגד השלכות הירידה ברמת האבטלה כחמש שנים לאחר קום המדינה התגבשה נטייה מובהקת להשגת תעסוקה מלאה . ב 1954 נכנסה כלכלת ישראל לשלב של פיתוח מואץ ו במשך עשור ויותר היתה צמיחה ריאלית מהירה ביותר בתל"ג לנפש ( בשיעור של 10 % לשנה בין . ( 1965-1953 במקביל ירדה האבטלה בהדרגה מרמה של כ 11 . 5 % לרמה של 3 . 5 % בלבד ב . 1961 רמת אבטלה נמוכה זו נשמרה ואף קטנה במשך חמש השנים הבאות עד למיתון של . 1967-1966 הטענה בפרק זה היא , שלפני המיתון היה שימוש במגוון אסטרטגיות ממלכתיות וקווי מדיניות קונקרטיים אשר היוו יחדיו מסגרת מווסתת , שביכולתה ( לפחות לתקופה מוגבלת ) לסתור את הניבוי של קלצ'קי משנת . 1943 כזכור ניבא קלצ'קי , כי מזמן לזמן יועלו טענות בדבר השלמתו של "מחזור עסקים פוליטי , " כדי לאזן את העוצמה ואת המיליטאנטיות של האיגודים המקצועיים , שהתחזקו בתקופת התעסוקה המלאה , ולהגן בכך על האינטרסים של המעסיקים ושל המשקיעים הפרטיים .
|
|