|
|
עמוד:126
בפיתוח התעשייתי המזורז של שנות החמישים המאוחרות ושנות השישים , ובעיקר בענפים עתירי עבודה , כגון טכסטיל , יהלומים , מתכת , כימיקלים ומינראלים . ד . התגבשות קטיגוריות חברתיות כלכליות . פיתוחם של הענפים הללו—בין אם פיתוח חדש לחלוטין או הרחבה ללא תקדים —היה מאופיין על ידי חלוקה דיפרנציאלית של תגמולים והישגים למשתתפים השונים בו . כתוצאה של הפיתוח התגבשו מספר קטיגוריות של משתתפים : ראשית , המנגנון של מה שקראנו התשלובת היזמית הממשלתית . שנית , שיכבה רחבה של בעלי מפעלים , בנקאים וקבוצות בעלות , אשר אליהם או באמצעותם הוזרם המימון הממשלתי . שלישית , שיכבה רחבה עוד יותר של מהנדסים , טכנאים ועובדים מקצועיים . לבסוף , שיכבה רחבה של פועלים בלתי מקצועיים או מקצועיים למחצה . שלוש הקטיגוריות הראשונות היו מורכבות בעיקר מאשכנזים —ותיקים כעולים חדשים . בקטיגוריה האחרונה היו מזרחים בשיעור הגבוה ביותר . משמעותה העיקרית של חלוקת התגמולים וההישגים הדיפרנציאלית טמונה לא בחלוקת שכר או רווחים , אלא בעצם ההתגבשות של קטיגוריות חברתיות כלכליות נבחנות זו מזו , תוך כדי תהליך פיתוח כלכלי מכוון , אשר בקוויו הכלליים עדיין נמשך . ה . היווצרות מנגנון "סוציאלי" תומך . ההתפתחות הדיפרנציאלית בתחום הכלכלי הספציפי לוותה ביצירת מנגנון "סוציאלי" גדול , אשר מטרתו להכניס מזרחים למעגל העבודה , לשמור אותם בתוכו ברמה ובתנאים סבירים פחות או יותר , ולשכך את האפקט של קשיי ההסתגלות , המיקום והתנאים הירודים או של תקופות אבטלה אפקטיבית ממושכות . מנגנון זה כולל הרבה עובדים —החל במורים בקורסים מקצועיים , עובדים סוציאליים , יועצים בלשכות עבודה ובבתי ספר , וכלה בקציני מבחן ומדריכי חבורות רחוב . המנגנון הזה מורכב בעיקרו מאשכנזים , כאשר פעולתו מכוונת בעיקר אל מזרחים . גם כאן המשמעות של ההתפתחות הדיפרנציאלית אינה דווקא בחלוקה בלתי שווה של משאבים חומריים , אלא בעצם ההתגבשות של קטיגוריות חברתיות שונות — בלשון העובדים הסוציאלים , קטיגוריה של "מטפלים" מול קטיגוריה של "פונים . " ו . פיתוחים אידיאולוגיים—ה "מודרניזציה . " העובדה שההתפתחות הדיפרנציאלית הזו הינה חלק מתהליך פיתוח ומודרניזציה מזורזת של הכלכלה והחברה הישראלית כולה הוסוותה באמצעות פיתוחים אידיאולוגיים אשר שמו את הדגש על השינויים שעל המזרחים לעבור . במשתמע הוצגו האשכנזים כמייצגים וכמגלמים את הערכים ודפוסי ההתנהגות המודרניים במלוא התפתחותם . למותר לציין שפיתוחים אלה סיפקו , כמצויין כבר לעיל , צידוק להתפתחות החברתית הדיפרנציאלית . דוגמאות בולטות ומרכזיות לפיתוחים אידיאולוגיים אלה הם מחד , העמדת עול ה"פרודוקטיביזציה" של "אבק אדם" במרכז המשימות הלאומיות על ידי האליטה הפוליטית - מאידך , הצגת בעיית ה"מודרניזציה" של המזרחים כבעייה המרכזית של החברה הישראלית על ידי מדעני החברה בארץ בכלל , ועל ידי הסוציולוגים בפרט . להלן נבסס את הטיעונים שלעיל תוך ניתוח קווי ההתפתחות של ענפי הכלכלה המרכזיים במהלך שנות החמישים וראשית שנות השישים . ( . .. ) החלטנו לפתח את הדיון בצורה של סקירות ענפיות לא מתוך עניין בענפים כשלעצמם , אלא מתוך רצון להראות את הקשר בין פיתוח כלכלי לבין חלוקת עבודה עדתית והתגבשות של קבוצות אינטרסים חברתיות שונות . ראוי לציין כי הרוב המכריע של המחקרים על אי שוויון כלכלי בין העדות מתמקד בניתוח ההתפלגות המקצועית על פי מוצא . נראה לנו כי זוהי התמקדות צרה וחסרה , מכיוון שההתפלגות המקצועית מהווה אספקט אחד בלבד של החיים
|
|