|
|
עמוד:81
בלא לקחת בחשבון התפתחויות בקרב העם היהודי , העם הערבי , והאימפריה הבריטית כולה . הוא קרתני בעיקר משום שאיננו מוביל לקראת ניסוח המשמעות האוניברסלית של הנסיון הציוני סוציאליסטי : מה האפשרויות , מה הקשיים , מה הדרכים העומדות בפני תנועה השמה לעצמה כמטרה לעצב דפוסים חברתיים מסויימים , בפועלה במצב בינלאומי , כלכלי , פוליטי וחברתי מסויים . לא רק שאין העבודות שלפנינו עושות זאת לגבי העבר אין הן מובילות לקראת דיון כזה בהווה . פירושו של דבר שהסוציולוגיה הישראלית , כפי שהיא מיוצגת בעבודות הללו , מוציאה את עצמה מכלל הדיון בדרכה ובכיוונה של החברה הישראלית . אין זאת יציאה מוחלטת , כמובן , שהרי עבודתם של הסוציולוגים הינה חלק מן העשייה החברתית . פירושה המעשי , אם כן , של גישה זאת , הוא תמיכה , גם אם עקיפה , במגמות הדומינאנטיות בחברה הישראלית כיום . הערות את עיקרי הדברים המוצגים כאן העליתי לראשונה בסמינריון בהשתתפות יורם ארדיטי , אסף נהיר ואיב קורטס , להם ברצוני להביע כאן תודתי —ש . ס . . 1 ר' גם , בין השאר : צבי זוסמן , פער ושוויון בהסתדרות , ;( 1974 ) 1939-1920 אלקנה מרגלית , השומר הצעיר —מעדת נעורים למרכסיזם מהפכני ;( 1971 ) אניטה שפירא , המאבק הנכזב : עבודה עברית . ( 1977 ) 1939-1929 . 2 צריך לציין כאן כי עבודתו של אייזנשטאדט , אם כי היא המוקדמת ביותר , ואם כי חלק מן העבודות האחרות רואות עצמן כמייצגות שיפור לעומתה , הוכללה כאן משום שרוב ההנחות הבסיסיות המשותפות לעבודות כולן , מצויות לראשונה אצלה , ואין ספק כי חשיבותו של אייזנשטאדט כמתווה דרך הניתוח היא מכרעת . . 3 בהבחנה זו , כמו גם בדיון עצמו , נעזרתי רבות במאמרו של לנק . ( Lenk , 1971 ) ר' גם מאמרו של ליכטהיים . ( Lichtheim , 1965 ) . 4 יש לציין כי אצל אייזנשטאדט נמצא לעתים הטיפול באידיאולוגיה מתווך על-ידי הדיון הפארסוניאני בערכים . . 5 באשר לאייזנשטאדט , יש לציין כי לעתים מתקבל הרושם שהוא נוקט כשתי האפשרויות גם יחד . כך למשל , כאשר הוא עורך איפיון כולל של תקופת העלייה השנייה בפרט , ותקופת היישוב בכלל , כתקופה בה היתה האידיאולוגיה החלוצית דומינאנטית , הריהו רואה כחלוציות אידיאולוגיה טוטאלית ( ר' למשל אייזנשטאדט , . ( 103- 113 : 1967 . 6 דוגמה בולטת נוספת לגישה זאת הינה התייחסות סוציולוגים ישראלים לעלייה מאוחרת יותר , זאת של שנות החמישים המוקדמות . למרות בואה , המשיכו הסוציולוגים לדבר על החברה הישראלית כאילו היתה זאת שקדמה לבואם של העולים החדשים . הפתרון לבעיית הימצאותם של אנשים אשר לא תאמו את הדפוסים של "חברה ישראלית" זאת נמצא בתיאורם של העולים כמיי שמצויים בתהליך של מודרניזציה . כל זאת , למרות ההשפעות המרחיקות לכת שהיו לעלייה זו על מבנה החברה בארץ > ר' ברנשטיין , ; 1978 וכן סבירסקי וקציר , . ( 1978 מקורות אבינרי , שלמה ( עורך . 1965 . ( קרל מארקס : כתבי שחרות . מרחביה : ספרית פועלים . אייזנשטאדט , ש . נ . . 1967 החברה הישראלית . ירושלים : מאגנס . ברנשטיין , דבורה . . 1978 "הסוציולוגיה קולטת את העלייה : דיון ביקורתי באסכולה דומיננטית של הסוציולוגיה הישראלית . " מחברות למחקר ולביקורת , . 19-5 : 1 גורני , יוסף . . 1973 אחדות העבודה . 1919-1930 תל אביב : אוניברסיטת תל אביב , הוצאת הקיבוץ המאוחד . גלעדי , דן . . 1973 היישוב בתקופת העלייה הרביעית . תל אביב : עם עובד .
|
|