החברה ומדע החברה: סוציולוגיה ממסדית וסוציולוגיה ביקורתית בישראל

עמוד:33

שמחזקות את מדיניות הביטחון האגרסיבית של ישראל , את אי הסובלנות התרבותית ואת אי השוויון החברתי בה . על הסוציולוגיה הביקורתית מוטל להנהיר את אפשרות קיומם של סולידאריות חברתית ושל שיתוף כלכלי בתנאים של דמוקרטיה פוליטית ושל פלוראליזם תרבותי . מוטל עליה להנהיר את התנאים הנחוצים למעבר מקונפליקט לאומי בן מאה שנים לתחילתו של דו קיום , ואת ההשלכות החברתיות של מעבר כזה . אף אם אין זה מתפקידה לחבר מצע לחברה פוסט ציונית הרי זה מחובתה לברר את דפוסיה האפשריים . משימות לא קלות בחברה כוחנית המתקיימת על חרבה באיזור מסוכסך ובעולם למוד האכזבות והפוסט אידיאולוגי כביכול של שלהי המאה העשרים . הערות . 1 פורמאלית ניתן לדון בסוציולוגיה תוך חלוקה לארבע שטחות המתקבלות כאשר מצליבים זה בזה את שני המימדים : פנים חוץ וחברתי עיוני . להצגה של המטה תיאוריה הזו ר' , Ritzer , 1988 וכן Wells and , 1981 , Picou במיוחד עמ' . 26-32 יצויין , עם זאת , כי איכותו של דיון סוציוגרפי ניכרת בעומקו הפרשני , ולאו דווקא ב '' תיחכומו" המתודולוגי , וכי מיטב הדיונים בתחום הם דווקא אלה המתרכזים בניתוח מושגי ועיוני . גישה זו מקובלת בסוציוגרפיה האירופית יותר מאשר באמריקנית . על הגישות הלא פתיטיביסטיות לחקר החברה ר' הפניות בהערה מס . 2 למטה , וכן ר' Dallmayer and McCarthy , 1977 ; . 1987 , Rabinow and Sullivan . 2 על סוציולוגיה ביקורתית ר' הורקהיימר ; Gouldner , 1970 , Colfax & Roach ( Eds . ) 1971 ; 1993 . Friedrichs , 1970 ; Mills , 1959 ; Horowitz , 1971 . 3 עם הסוציולוגים הבולטים באסכולה זו נמנו יונינה טלמון גרבר , רבקה בר יוסף , יוסף בן דוד ואחרים . . 4 הביקורת המתומצתת כאן נמתחה בעיקר על ידי הסוציולוגים ד . ברנשטיין , ש . סבירסקי , ש . כרמי וה . רוזנפלד ואחרים , ונרחיב על כך בהמשך . . 5 ב 1948 / 9 קיבלו 193 תלמידים תארים אוניברסיטאים בישראל , ב ו 990 / 9 ו , . 13 , 633 מספר מקבלי התואר השני עלה באותה תקופה מ 48 ל 2 , 762 ומקבלי התואר השלישי מ 10 ל . 404 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , 1992 : לוח . 42 : 22 . 6 לדיון על פרדיגמות במדעי החברה ועל ההיסטוריה של מדעי החברה , ולהפניות נוספות , ר' . Wells and Picou , 1981 ; Gutting , 1980 ; Gareau , 1985 ; Barnes 1974 ; Alexander , 1982 . 7 גירסאות שונות של גישה כזו מצויות אצל Foucault , 1970 ואצל . Habermas , 1971 . 8 במאמר מוסגר נציין כאן כי התוואי שעברה הסוציולוגיה הישראלית דומה ביותר לזה שעברה הסוציולוגיה האמריקנית . האחרונה מהווה עבור הראשונה את מה שאפשר לכנות במושגים סוציולוגיים "קבוצת התייחסות" ( לעומת ההתייחסות המועטה לסוציולוגיה האירופית או הלטינית , למשל . ( להרחבה ר' Ram , . 1994 על הסוציולוגיה האמריקנית ר' Wiley , 1990 ו . Turner , 1990 . 9 למרבה הצער אין בנמצא עדיין מחקר על היבטים כוחניים ואידיאולוגיים של האקדמיה הישראלית ועל כן טענות מסוג זה יכולות להתבסס רק על התרשמות . נציין , להמחשה , את עובדת קיומה בישראל של אוניברסיטה אחת , ואחת בלבד , הקשורה ביודעין לאידיאולוגיה פוליטית רעיונית מסויימת ומוגדרת ( יותר מהמחוייבות הכללית לציונות ) — אוניברסיטת בר אילן , ולעומת זאת את עובדת מניעת הקמתה של אוניברסיטה ערבית . . 10 על ביטויים שונים של פוליטיקה מזרחית בישראל ר' ברנשטיין , " 1979 החיוג , ; 1986 חסון , ; 1987 אצל סמוחה ופרס , , 1974 ר' סקירת מצב של "הפער העדתי" בראשית שנות השבעים . על ערביי ישראל ר' בנזימן ומנצור , ; 1992 בשארה , ; 1993 ג'רייס , ; 1966 לוסטיק , . 1985 . 11 תקופה זו בקמפוס החיפאי מתוארת אצל ש . םבירסקי , , 1981 והיא נחוותה על ידי כסטודנט מתחיל לסוציולוגיה ולפילוסופיה באוניברסיטה זו —א . ר . . 12 עורכי כתב העת היו הנרי רוזנפלד שפרש לאחר גליון מס , 3 . דבורה ברנשטיין , שלמה סבירסקי , ודבורה קלקין . עם כותביו נמנו י . אופנהיימר , שולמית כרמי , מיכאל לוטן , ברברה סבירסקי , מיכאל סולטמן , צ'רלס קיימן , מיכאל שלו וסלים תמארי . גליונו האחרון של כתב העת יצא ב . 1984

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא