|
|
עמוד:26
ה"חיפאית" אף מגמה מארכסיסטית ובריאנית . כאן מוסט הדגש ממעמדות עדות אל קבוצות כוח ואירגונים ביורוקראטים . חוקרים כגון מיכאל שלו ; Shalev , 1988 , 1992 ) שלו , ( 1993 ולב גרינברג ( Grinberg , 1991 ; 1993 ) מיישמים לחקר הכלכלה המדינית של ישראל את הגישה הקורפוראטיסטית ( ר' . ( Cawson , 1986 הם גורסים כי מערך היחסים בין קבוצות מועסקים ומעסיקים , ומערך היחסים בתוך קבוצות אלה , הוא מושא להתגוששות פוליטית . זו מוכרעת תוך השגת פשרות בין קבוצות בעלות עוצמה ותוך הוצאתן לשוליים ושימור תנאיהן הירודים של קבוצות אחרות . הנהנים העיקריים ממצב דברים זה הן בסופו של דבר קבוצות המנגנון השונות — ההסתדרות , קבוצות הבעלות הגדולות ואף העובדים בסקטורים המוסדרים . הסובלים העיקריים הם העובדים הבלתי 14 מאורגנים המועסקים בסקטור הפרטי ( שהם בדרך כלל ערבים , נשים ומזרחים . ( קבוצת מחברות למחקר ולביקורת יצרה תפנית בסוציולוגיה הישראלית . היתה זו הפעם הראשונה שנוצרה בה אסכולה ביקורתית רדיקאלית ששילבה יכולת תיאורטית מרשימה , רמה מחקרית גבוהה ומחוייבות ערכית נחרצת . אף שקבוצת המחברות כבר התפזרה , חבריה המקוריים , וסוציולוגים אחרים ששאבו ממנה השראה , הם היום מן המשתתפים הפוריים והחשובים ביותר בדיון הסוציולוגי הביקורתי בישראל . אין להתעלם , כמובן , מכך שמעמדו של המארכסיזם בשיח האקדמי נמצא בירידה מסויימת בהשוואה לשנות השבעים , אך עם זאת אין לגזור גזירה שווה , כפי שנעשה בטעות , בין קריסת המשטר הקומוניסטי לבין מצב התיאוריה המארכסית . בכל מקרה , כפי שאיננו חיים בקץ ההיסטוריה כך אף לא הגיע קץ התיאוריה . פמיניזם המחשבה הפמיניסטית מהווה כיום ציר מרכזי של ההגות החברתית בכללה . לישראל הגיעה מגמה זו באיחור מסויים , ואף זאת במידה מרובה כתולדה של הפעילות האינטלקטואלית פוליטית בקמפוס של חיפה בשנות השבעים המוקדמות . כמו ההתעוררות המארכסיסטית בקמפוס זה כך אף ההתעוררות הפמיניסטית נסמכה יותר על דינמיקה חברתית חדשה ועל השפעות אינטלקטואליות חיצוניות מאשר על ההיסטוריה של תנועה מקומית ותיקה . מאבק לשוויון הנשים החל להתנהל כבר בתקופת היישוב , הן מצד נשים פועלות בתנועת העבודה שנאבקו על שוויון בחלוקת התפקידים בין המינים והן מצד נשים עירוניות מן המעמד הבינוני שנאבקו על שוויון פוליטי , אך כבר בשלהי שנות העשרים , וביתר שאת בשנות השלושים , הוקהה עוקצה של פעילות זאת . מצד אחד נדמה היה כי הנשים אכן השיגו הרבה ומצד שני הצרכים הכלל חברתיים והלאומיים דחקו לשוליים את שאלת הנשים . בתקופת המדינה היו כבר הפעילות מן היישוב לנשותיהן של אנשי האליטה הישראלית והן התגייסו לשירותי הרווחה המדינתיים , שירותים שייעודם עזרה לנצרכות ולא ייצוג של קבוצה הנאבקת על שוויון זכויות ואוטונומיה ( ר' ; B . Swirski , 1991 יזרעאלי , . ( 1984 היוזמה לפעילות פמיניסטית מחודשת בישראל בראשית שנות השבעים החלה בסמינרים אוניברסיטאיים , נמשכה בקבוצות להעלאת תודעה והביאה להקמתה בחיפה של תנועת נשים למען חברה מחודשת ( נלח"ם . ( מאוחר יותר קמו אירגונים מקבילים במקומות אחרים בא . ^ ב 1973 היתה מרשה פרידמן , הדמות הבולטת בהתפתחות זו , לחברת הכנסת הפמיניסטית המוצהרת הראשונה ( פרידמן , . ( 1991 במחצית השנייה של העשור התרחבה הפעילות הפמיניסטית—נוסד המקלט הראשון לנשים מוכות ( חיפה , ( מרכז הסיוע הראשון
|
|