|
|
עמוד:ט
החושניות ומן הנסיוניות , מקביל למה שהובלט לעיל במה שנוגע לזיקה שבין אל יחיד לאדם בתחומי האנושות . אתיקה היא חיוב והעלאה של הקיום האנושי — והאנושות נתפסת כשיאה של העלאה זו ובגבולה . אלא שבאסופת המאמרים שלפנינו לא נידון —ואולי יש בבן ביטוי לסדר כרונולוגי של חיבורי כהן שכונסו באסופה זו —רעיון מרכזי אחר המבליט את ההבדל בין אתיקה של הדת במובן הגדור של מושג זה , זו האתיקה הקשורה למעמדו של 7 vn 7 בחינת כזה למציאות החטא ותודעתו —שהן מעין המקור ההכרחי והישותי המקיים את היחיד כיחיד . 'ועל prrn להתגלות בבחינת אני רק על ידי החטא' . האני נעשה לאני על ידי שהוא מייחס את החטא לעצמו , לוקח את האחריות לחטא על עצמו וחוזר בתשובה . ובמקביל להתגלותו של האדם כיחיד עולה התגלותו של אדם כעמית ועולה בעיית הריע . בזיקה לריע עולה לא רק ההצטרפות לאנושות , אלא גם זו של אדם עם אדם , הצטרפות שכהן עצמו רואה אותה כמצומצמת . « ניתן לומר , כי הדגש באסופת הכתבים שלפנינו הוא באנושות כקאטיגוריה מוסרית דתית , בעוד ספר הזקונים של כהן מעתיק דגש זה לאדם היחיד ולהצטרפות בין אנשים יחידים לאלוהים בחינת קאטיגוריה דתית סגולית . [ ג ] ' אדם למוסריות יולד' ( עמ' — ( 6 ובכך מובלעת גם זיקתו של אדם לאלוהים , הצטרפות — קו רילאציה בלעז —כפי שנטבע מושג זה בספר הזקונים של כהן , וגם ריחוקו של אדם מאלוהים , או טראגדיה , כפי שנאמר במאמר על 'סגנונם של נביאים' ( שם , שם . ( החיבור על אופיה של תורת המוסר של הרמב"ם ( וויסלבסקי מתרגם 'תורת המידות ( ' הוא החיבור העיקרי באסופה שלפנינו . הרמב"ם מוצג כפילוסוף מובהק של היהדות משום שמרכזה של המיטאפיסיקה שלו הוא בתורת המוסר , זה סימנה המובהק של אמונת הייחוד שכל ההגות כולה מכוונת בנשימה אחת כלפי תורת המוסר ( עמ' . ( 23 מסתבר שכהן מפרש את תפיסת הרמב"ם על פי אבות המושגים של האתיקה של קאנט , לאמור : 'בחירות הריצון נלחמה הפילוסופיה הדתית את מלחמתה של חירות התבונה' ( עמ' , ( 25 מכאן הגיע כהן למסקנה שיטתית , שהיא בעת ובעונה אחת גם מסקנה פרשנית , על ההבדל העקרוני שבין אריסטו לרמב"ם , הבדל הקיים ועומד על אף זיקתו של הרמב"ם לאריסטו . 'אין אלוהים אלוהי המיטא פיסיקה , לא אלוהי עצם העולם , אל אלוהי המוסר , הוא אלוהי האדם , אלוהים — מופת ואידיאל בשביל המין האנושי ובשביל העצמיות האנושית . ורק בבחינת אידיאל זה של מוסר האדם הוא קונה יחס לעולם ולהוויה האנושית' ( עמ' . ( 59 אלוהי אריסטו איננו אלוהי הרמב"ם , כי הכרת אלוהים על פי הרמב"ם אינה הכרה 4 שם , עמ' . 53 5 שם , עמ' , 139 הערה , 4 שם , עמ' . 222 6 שם , עמ' . 152
|
|