תוכן העניינים

עמוד:יג

בין השאר , כי ביסוס ההכרה היה בשביל קאנט רק אמצעי למטרה כוללת , ומטרה זו היא tprrnn הביקורתי של המיטאפיסיקה . קאנט לא שם קץ למיטא פיסיקה , כפי שנהגו לומר רוב הפרשנים בדורות האחרונים . אדרבא , אם נקרא את קאנט בעיני עצמו , נראה כי ההיפר הוא הנכון . השוואת תכניתו הפילוסופית של קאנט להשקפותיו המיטא פילוסופיות מגלה , כי 'אחדות המטרה' המלכדת את שיטתו הוא הניסיון להביא את המיטאפיסיקה לידי לידה חדשה . העניין בשאלות מיטאפיסיות הוא בשביל קאנט יסוד מוסד של הרוח האנושית , או ' תכלית מהותית של התבונה . ' אבל גם החשיבה הביקורתית ( ובכלל זה הדרי שה , שכל קביעת מציאות תהיה כפופה למבחנים אמפיריים ) היא אינטרס בסיסי של התבונה . לכן עומדת בפני הפילוסופיה הדרישה ליישב בין האינטרס המיטאפיסי והאינטרס הביקורתי , ולחלץ בכך את התבונה מן הסתירה ( האנטי נומיה ) שנתגלעה בין שתיים מתכליותיה המהותיות . מבחינה זו מנסח קאנט , בדרכו ולפי מונחיו , שאלה פילוסופית שהיא בעלת חיוניות ועוצמה גם בזמננו . ייתכן שעוד לא היה דור כדורנו שבו הוחרף כדי כך הניגוד בין העניין האנושי בשאלות מיטאפיסיות לבין דרישות החשיבה הביקורתית והראציונאלית . הפילוסופיה בדורנו , בייחוד בעולם הדובר אנגלית , הגיעה לידי צמצום כה מלאכותי של מושג ה'לו גו ס' ( כלומר , של החשיבה והדיבור התבוניים ) עד שהיתה נאלצת להוציא מתחומו את השאלות הפילוסו פיות הקובעות והחשובות . על אלה הכריזה שאינן ניתנות לדיון ראציונאלי , ולרוב הוסיפה , כי משום כך גם אינן שאלות בעלות משמעות . בנסיונה לכונן את עצמה כעין מדע הצליחה פילוסופיה זו לפתח טכניקות לוגיות ולשוניות משוכללות ; אך מבחינת התוכן גזרה על עצמה עיסוק בבעיות טריביאליות , ואת העניינים החשובים יותר היד . עליה להוציא משלטון התבונה ולהניח לשלטון המקרה , המשפט הקדום — או גם האמנות , הדת וכוחות לא לוגיים אחרים . הדוגמה הקלאסית , ואולי גם הטראגית , לקרע רוחני כזה היא הגותו של ויטגנשטיין , המשקפת בלי ספק חלק נכבד של הרוח הפילוסופית בזמננו . דווקא ויטגנשטיין , שביקש לראות את ההתפלספות כפעולה המביאה מרפא ' ) תיראפויטיקה , ( הוליד פילוסופיה המסתיימת בהדחקה . בניגוד לקאנט אין הוא אומר , כי שאלות מיטאםיסיות הן בעלות משמעות חיונית , גם כאשר אינן ניתנות לפתרון עיוני ; הוא מבטל לגמרי את משקלן ומציע ל'הירםא' מהן . אולם השכחתו של עניין אינה פתרונו . המרד נגד ההתעלמות משאלות מיטאפיסיות אולי הוא אחד הגורמים , המסבירים את התערערות הפוזיטיביזם הל 1 גי , ואת העייפות ואי הנחת מן הפילוסופיה האנאליטית , המורגשות היום בכל מקום .

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר