|
|
עמוד:יב
להעניק לעולם האמפירי דמות חדשה ולממש בתוכו את חירותו . יתר על כן : בתחום ההיסטוריה המוסרית מוצא קאנט את התכלית היחידה , שאפשר למצוא לקיום בכללו . אין זו תכלית הטבועה ביקום כשהוא לעצמו ומעצם בניינו , אלא זוהי תכלית המוטבעת בו בכוח התודעה האנושית , המציבה לה בתוכו מטרות תבוניות ( בשביל קאנט ו מוסריות ) וחותרת למימושן . עם זאת נוגדת תורתו של קאנט לשני זרמים חשובים שהושפעו ממנה . מנוגדת היא לרעיונותיהם של אנשים כניצשה או סארטר , אשר לא רק הכריזו על 'מות האלוהים' אלא הציגו את האדם , היורש את מקומו , כיצור בודד ואינדיבידואלי , הקובע את דמות העולם וערכיו לא מתוך תבונתו הכללית , אלא מתוך בחירותיו השרירותיות או מתוך רצונו בעוצמה . אצל קאנט עומד במרכז האדם בעל התבונה ; ואם כי התבונה אינה חיצונית לאדם , אלא נובעת באופן ספונטאני מתוך עצמיותו של כל יחיד , ומשקפת את הסובייקטיביות החופשית שלו , הרי באותה שעה היא גם עוברת את גבולות יחידייתו , ומבטאת את הכללי והמשותף לכל בעלי התבונה . לכן אין קאנט מגדיר את חירות האדם בשרירות אלא כ'א 1 ט 1 נומיה , ' כלומר כמבנה אפריורי קבוע , שאותו צריכה הסובייקטיביות של היחיד לחזור ולממש , אם עליה להיות חופשית באמת . מצד שני מנוגדת תורת קאנט גם לראצי 1 נאליזם הקיצוני של היגל , אשר ביטל את מוגבלות האדם והעלה את הרוח האנושית , בגילויה היוצר ובהבנתה את עצמה , לדרגתו האינסופית של האל . עקרון יסוד בתפיסתו של קאנט היא סופיות האדם והאופי המוגבל של תבונתו . דבר זה מגיע לביטוי בשתי פנים : מצד אחד אין לנו שלטון גמור על העולם , מפני שחומר העובדתיות שלו נתון לפנינו וכאילו כפוי על רוחנו ; ומצד שני אין לתבונת האדם כוח לחרוג אל התחום הטראנסצנדנטי , אף על פי שהשאיפה לעשות כן נעוצה בעצם ישותה . תמיד יוסיף האדם לעמוד בפני איזה 'מעבר מזה' נעלם , שאליו לא יוכל להגיע בהכרתו , אם כי יוכל לממש את ערכיו על ידי פעולתו . כך קיים ועומד ביסודה של התבונה המתח הפנימי בין האינסופיות של שאיפותיה לבין המוגבלות של הישגיה ; וקאנט טוען , כי מתח זה מאפיין את קיום האדם באופן מהותי . תפקיד הפילוסופיה אינו לטשטש מתח זה או ל'רפא' את האדם ממנו , אלא להיפר : עליה להביאו לתודעתנו באופן צלול , ולהראות כיצד הוא שייך לעצם היותנו בני תבונה , כלומר , לעצם אנושיותנו . [ ב ] אני רומז אל מימד זד . של תורת קאנט לא מתוך הזדהות עם פתרונו , אלא כדי להבליט את סוג הנושאים והשאלות המפעיל את הגותו וקובע את ד & אתוס הפילוסופי האמיתי שלו . נוהגים להציג את קאנט כמי שעיקר מאמציו היה מכוון למצוא ביסוס להכרה הנסיונית ( זו של מדעי הטבע . ( ספר זה בא לטעון ,
|
|