תוכן העניינים

עמוד:יא

הקדמה [ א ] אין פילוסוף שטבע את חותמו על ההגות החדשה כעמנואל קאנט . המהפכה שחולל בתפיסת האדם את עצמו ואת יחסיו עם המציאות , נשתמרה בגלגולים שונים בכל זרמי המחשבה שעיצבו את תודעת הדורות האחרונים . לא זו בלבד שהגותם של העל , מארכס , ניצשה , הפינ 1 מינ 1 ל 1 גיה החדישה והאכסיסטנציא ליזם לגווניו לא היו אפשריים ללא המהפכה הקאנטית , אלא אף כיוונים באמםיריציזם הלוגי ובמיתידו לוגיה של המדע בת זמננו חבים חוב גדול לרעיונותיו של קאנט , ובייחוד למתחים הפנימיים שבתוך שיטתו . השפעתו של קאנט גם אינה מצטמצמת לתחום הפילוסופיה בלבד . כמעט כל ענף של תולדות הרעיונות וכל תחום של , 7 vy , 7 הרוחנית ספוג בו במעט או בהרבה , עד שאפשר לומר כי הבנת קאנט היא היום חלק של הבנתנו את עצמנו . עם זאת יש לצפות , כי רעיונותיו של קאנט יישמעו גם היום זרים ומפתיעים לקורא בעל תמימות פילוסופית , או למי שאמון על משפטיו ( כולל משפטיו הקדומים ) של 'השכל הבריא' והניסיון היומיומי . גם כתיבתו של קאנט היא , כדברי עצמו , 'דרך קוצים' שאינה מקלה את מלאכתו של הקורא . חיבוריו גדושים בניתוחים קפדניים ובשפע של מונחים טכניים , שקצתם נשמעו כבדים ומסורבלים כבר בימי קאנט , וקצתם משקפים מציאות חברתית ומדעית ששוב אינה מנת חלקנו . אך ככל שחשוב לקרוא את קאנט מתוך ניתוח קפדני וביקורתי ובתשומת לב למונחיו שלו , חשוב לא פחות , שהקורא יגלה רגישות לתנופת הרעיונות הרעננה המסתתרת בתוך הניתוח הלמדני — זו המעתיקה את האדם אל מרכזו של היקום ומעניקה לסגולות העיצוב החופשיות שלו תוקף קובע לגבי דמותה של המציאות . עם קאנט מסתלק מושג אלוהים ממרכז השיטה הפילוסופית , והחופש התבוני של האדם תופש את מקומו . האדם שוב אינו כפוף לכוחות חיצוניים — לא של האל ולא של הטבע — אלא המציאות האובייקטיבית עצמה תלויה באדם ובסגולות המעצבות של תבונתו . עיצוב זה מגיע לביטוי בשתי רמות משלימות : קודם ברמה של הידיעה , ואחר כך ברמה של הפראכסיס המוסרי וההיסטורי . ברמה של הידיעה קובע השכל האנושי את דמותו של עולם הניסיון וכאילו מכתיב לטבע את חוקיו ; וברמה של הפראכסיס אמור רצונו התבוני של האדם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא