|
|
עמוד:5
הקדמה בחלק א של מחקר זה , החלק שכותרתו 'אקדמות להסברת הקאנוניזציה של המקרא כתהליך היסטורי , ' השתדלתי להראות ( כפי שאני מציין בקצרה גם בראש פרק א של חלק זה ) שרובם המכריע של ספרי המקרא , בהיותם ספרי איסוף , קיבלו מעמד קאנוני משעה שנתחברו , כלומר , משעה שאוספו מרכיביהם והושמו במסגרות כוללות ( לפי המשמע העברי המדויק של הפועל ' חבר' — לא בהוראה של 'יצירה , authorship , ' שניתנה לפועל זה בעברית של ימי הביניים . ( יתר על כן , לשם כך אף באו ספרים אלה לעולם . על מנת שיהיו במעמד קאנוני . משמע שלפי תפיסתי , הקניית מעמד קאנוני לכל אחד מספרי האיסוף ועצם 'חיבורו , ' כלומר , הרכבתו , של כל ספר כיחידה אינטגרטיבית , מאורע אחד הם . מכאן , שכדי לתאר את תהליך הקאנוניזציה של המקרא בהתגלמותו ההיסטורית , והוא הנושא שחלק זה של המחקר מיוחד לו , אין לנו אלא להסביר את חיבורם של הספרים בזה אחר זה . אלא שכשבאתי להסביר את חיבורם של הספרים , נתרחב הדיון ונתעצם ופרץ גבולות . לא יכולתי לפטור את עצמי מן ההכרח להסביר כיצד נתחברו ספרי האיסוף , משום שלפי שיטתי קיבלו הללו את צורתם לא על ידי הוספות מידי עורכים ( כהסבר הנקוט במחקר הביקורתי זה זמן רב , ( אלא היפוך הדברים — על ידי איסוף מה ששרד ( בפועל או לפי ההנחה ) מדברי האישים , או מן הםוגות הספרותיות המיוחדות , שהספרים הקאנוניים נקראו על שמם . בדיוק משום כך קיבלו ספרי האיסוף מעמד קאנוני משעת חיבורם . הואיל והדיון נתרחב וגבר החלטתי לחלק את חלק ב לכמה חלקים ואת אלה העדפתי למנות כרצף , בספירה ישירה ובלתי אמצעית , לאחר חלק א . החלק שכותרתו היא 'הקאנוניזציה של המקרא בהתגלמותה ההיסטורית' התפרק אפוא לחלקים . החלק הניתן בזה לפני הקורא הוא , בספירה רצופה ,
|
|