|
|
עמוד:6
במפורש או בםשחםע , במאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל - וחוסר ודאות פוליטית הוא תחילתה של סתימת פיות פוליטית . הנקודה השנייה שאני מבקש להעלות נוגעת דווקא לניסוח המשפטי של העילות לפסילת רשימה או מפלגה . איחודן של שתי העילות הראשונות לעילה אחת - "שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית " עיקרה אותן מתוכן . הביטוי "מדינה יהודית ודמוקרטית" הפך כבר למושג בלוי , מנופח וחסר עמוד שדרה , ואילו למונחים שהופיעו בנפרד בנוסח הקודם - "מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי " ו " האופי הדמוקרטי של המדינה " - יש תוכן מושגי , תרבותי ומשפטי ברור . השינוי הזה הוכנס בדלת האחורית ( כלומר , בלי להצהיר שיש בו משמעות ) ואני סבור כי הוא יצמצם את היכולת של ועדת הבחירות ושל בית המשפט לפסול רשימות או מועמדים בהתאם לחוק . יאיר אלדן ירושלים דן שיפטן משיב : יאיר אלדן מעלה במכתבו שאלה מעניינת וחשובה , הנוגעת לאמצעים החוקיים שאושרו בכנסת כדי להתמודד עם הביטויים הרדיקליים של חבריה הערבים במאבקם הלאומי , ובעיקר עם גילויי ההבנה שלהם לטרור . הנתונים שהובאו במאמרי אכן יכולים לשמש כאחד המרכיבים של המסד העובדתי הנדרש לדיון שיטתי בסוגיה זו ; עם זאת , לא ברור מדוע אלדן סבור שמאמרי " מתעלם " מן ההיבטים הפוליטיים של השינויים החקיקתיים האלה . המאמר פשוט עוסק בסוגיה אחרת , גם אם זו משיקה לדיון שהוא מבקש לפתוח . התופעה שאובחנה ותועדה במאמרי נוגעת לעמדות הרדיקליות של רוב חברי הכנסת הערבים , לניסיונם לחתור תחת אשיותיה של המדינה היהודית ולהזדהותם עם רוב האמצעים המשמשים את אויביה ויריביה , כדי לחולל דה לגיטימציה שלה ולקעקע את יסודותיה . תופעה זו ראויה לחשיפה ולדיון , בין אם מקבלים את עמדתו של אלדן בדבר השימוש באמצעים המשפטיים שהמחוקק העמיד לרשות המאבק בתופעה הזו , ובין אם מעדיפים אמצעים אחרים פוליטיים בעיקרם . לדעתי , יש להעדיף את האמצעים הפוליטיים על הכלים הפליליים שאלדן מצדד בהם . אינני שותף לדעתו של אלדן כי בתחום זה "הגבול הפלילי הוא הגבול הנאות לברר אד הוק את מידת הלגיטימיות של מעשה זה או אחר . " נזקה של גישה כזו עולה לאין שיעור על תועלתה המפוקפקת בטווח הקצר , וזאת משני טעמים עיקריים : האחד עקרוני והשני מעשי . במישור העקרוני אין כל סיבה לתת חיזוק נוסף למגמה הבלתי רצויה של "משפטיזציה , " המעבירה הכרעות קריטיות לגבי הגדרת גבולות הלגיטימיות מן הזירה הציבורית , שנועדה לבירורן , אל הזירה המשפטית והפלילית . זו האחרונה מעוותת ללא היכר את הפרמטרים של הדיון , כיוון שנועדה לבירורן של שאלות מסוג שונה לחלוטין . האם לא די בכך שבג"ץ פתח את שעריו במידה כזו שכמעט כל החלטה פוליטית , קלה כחמורה , מובאת לדיון בפניו ? האם לא די
|
|