|
|
עמוד:13
על התפתחות התרבות , ומצד אחר התרבות המצטברת משפיעה מאוד על הגוף הלאומי האנושי . בגלל השורשים הלאומיים העמוקים ובגלל השורשים הדתיים , יש בכל תרבות מערכת שלמה של פרות קדושות . במקרים של משבר בתרבות , מערכת זו , שהיא לרוב אי רציונלית , היא הראשונה המותקפת על ידי אנשי הקדמה ואנשי הרציו . לעניות דעתי , האיום החמור ביותר על קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית נשקף לה מן המגמה הרציונלית הקיצונית , ומן הניסיונות הפוסט מודרניים לבטל את המערכת התרבותית היהודית בשלמותה . אחד הצעדים הראשונים בכיוון זה הוא הלהיטות לשחוט בשם הרציו את כל הפרות הקדושות , ומובן שמגמה זו מובילה בהכרח לניהיליזם המוחלט . שחיטת הפרות הקדושות כפי שהתרחשה אצלנו בארץ ישראל מאשרת תפישה זו במלואה . שחיטת הפרות הקדושות של האמונה ושל הדת על ידי בני העלייה השנייה ועל ידי הציבור החילוני המיליטנטי של ימינו , דוגמת הניסיונות להתנכל לכשרות , לשבת , לפסח , לנישואין כדת משה וישראל , ליום הכיפורים ולברית המילה , גוררים אחריהם כהמשך הבא מטבע הדברים גם את שחיטת הפרות הקדושות החילוניות הישראליות ( התיישבות , קיבוץ , ערכי העבודה בכלל וערכי עבודת האדמה בפרט , ערכי הסוציאליזם , החופש הכמעט מוחלט של הפרט , ועוד . ( היום הגענו למצב שאפילו צה"ל אבדה לו הילתו , העלייה שוב אינה רצויה כל כך , ואפילו מערכת המשפט החילונית , שנחשבה במשך עשרות שנים כחלקה הנקייה והטהורה ביותר במערכת הדמוקרטית בישראל , איבדה את אמון האומה . אפשר שעיקר האשמה היא באווירה של שחיטת פרות , אך גם התנהגותם ועמדותיהם החברתיות של אנשי מערכת המשפט תרמו לאווירה זו . מה שמתברר למעלה מכל ספק הוא , שפירוק אשיות התרבות העברית משפיע הרבה מעבר לכוונותיו הראשונות . תחילה פורקו האמונה והדת , ואחריהן פורקו גם המטרות החברתיות החילוניות , עד שניזוקו קשה גם המוסדות הפוליטיים והמשפטיים . מדינת ישראל נפגעה לא רק בהיותה מדינת העם היהודי , אלא גם בהיותה מדינה דמוקרטית . החמור בכל העניין הוא , שלבנות תרבות חדשה אי אפשר , כפי שכבר הראינו לעיל , וגם לקלוט תרבות זרה אי אפשר , כי היא איננה מתיישבת עם אופי האומה , אבל להרוס את הישנה אפשר ואפשר . מה שנשאר לנו אחרי התהליך המייגע הזה הוא חלל ריק של ריקנות תרבותית שלתוכה כבר חודרים הפלגנות הקטנונית , החומרנות הניהיליסטית והאלימות הפרימיטיבית והברברית . דומה שניתן כאן הסבר ממצה למה שנקרא במאה התשע עשרה בשם דקדנס . התפתחות דקדנטית נוספת מאיימת על המדינה גם בגין סילוף הדמוקרטיה . החלת השוויון המעדיף המתקן והאפליה המתקנת על תושביה הלא יהודיים של המדינה , תגרום בהכרח לביטול השוויון לגבי התושבים היהודיים , ולשינויים דמוגרפיים מרחיקי לכת , עד כדי הפיכת היהודים במדינת ישראל לגורם דמוגרפי ופוליטי משני . בדרך חברתית פוליטית זו , ולאו דווקא בכוח הנשק , עלולים העממים הרבים להשתלט על המדינה , ולהפוך אותה לעוד ארץ גלות בעלת מיעוט יהודי גדול , שהועברה מן הגולה לארץ ישראל . אלה הן כמובן תחזיות פסימיות אך ריאליות , ואולי יש בהן גם פשר לנבואותיהם של נביאי הזעם . אפילו ההיסטוריונים של רומא ידעו שלדקדנס התרבותי תוצאות ריאליות לגבי החיים הלאומיים , ומי שמוכן
|
|