|
|
עמוד:9
מנהיגי השבטים הבינו , אם להשתמש במונחים מודרניים , שלקבוצתם לא יהיה סיכוי בלא מאמן טוב . המלך דוד , שאמנם היה ככלות הכל אחד המלכים הגדולים בהיסטוריה , לא יכול היה להימנע מאימוצן של כמה מהשפעותיהם השליליות של המשטרים הפגניים סביבו : הקמת צבא משלו ופמליה אישית , אשר כללה שכירי חרב זרים וכוהנים גדולים רשמיים , וחיים אישיים שנויים במחלוקת . הוא היה מוכן לקבל את ביקורתם של הנביאים , אך זו לא הפכה למוסד קבוע אצל המלכים המאוחרים יותר של עם ישראל . שלמה היה אולי המלך החכם ביותר , אך חשיבתו במונחים של תועלתנות פוליטית הניעה אותו לוותר על צווים אלוהיים חיוניים , דבר אשר הוביל להתפרקותה של המונרכיה לממלכות יריבות . האיום האשורי והבבלי וחטאי העם היהודי העלו את חמתם של נביאים רבים , אך לא היה לאל ידם לנווט את הממלכות העיקשות אל מחוץ למסלול שהוביל לחורבנם של הבית הראשון והשני . לעם היהודי ניתנה , עם זאת , הזדמנות שנייה על ידי עובד אלילים , שרבים תיארוהו כמשיח . לאחר שכבש את בבל , כורש הפרסי לא רק אפשר לאנשי יהודה לפרוח בגלותם הראשונה , אלא גם מימן וגיבה מבחינה צבאית את תחיית הממלכה היהודית . אימפריית פרס האדירה נחשבה על ידי רוב ההיסטוריונים כנקודת מפנה בהיסטוריה : במקום לרמוס ולשעבד את הארצות הכפופות לה , כפי שהיה נהוג לעשות , תמכה פרס באוטונומיה הפוליטית והדתית שלהן . ברור שהדבר נעשה מתוך אינטרס עצמי , אך אין זה פוסל את העובדה שבדרך זו זכה עם ישראל לחיות ארבע מאות שנים נוספות על אדמתו לפני הגלות הבאה . ייתכן שגם האימפריה הרומית , למרות שהייתה רחוקה מלהצטיין באותה מידה של אדיבות בכיבושה ובשלטונה , הייתה ממשיכה להעניק לעם ישראל אוטונומיה אלמלא האמינו הקנאים במידה כה רבה באי ציות אזרחי . חזוני מתעלם גם מהעובדה שהיהדות נתנה בסופו של דבר עדיפות לרצונם הקיבוצי של אנשי ההלכה על פני הפרט בעל ההארה האלוהית . זמן רב לאחר שהיהודים לא יכלו עוד להחזיק בתי משפט רשמיים לאכיפת חוקי הממלכה , ביטאה סמכותו של בית הדין להחרים "כופרים " את מימושו של הרצון הקיבוצי ביחס לאותם פרטים בחברה שלא צייתו לפסקי ההלכה . אפילו הרמב " ם ומייסדי החסידות , בין השאר , אשר כיבדו את ההלכה , גם אם בדרך חדשנית , הותקפו באלימות על ידי הזרם המרכזי על שפגעו בחוקותיו של האל . כיום נדרשת היהדות לבחור שוב בין ההגנה על כל זכויות הפרט לבין מתן עדיפות לכפיפותו של הפרט לרצון הכלל . מאחר שמייסדי מדינת ישראל ניצבו בפני אוכלוסייה כה רב גונית וכה מועדת לאי ציות אזרחי , הם הקימו חברה סוציאליסטית ריכוזית כדי לאחד את קבוצות האינטרס הרבות שהתחרו ביניהן . דבר זה הוליד את אחת הדמוקרטיות המפולגות והחלוקות ביותר במערב , דמוקרטיה רוויית ניגודים ובעיות מבניות . כיצד יכולה ממשלה לשרת את אזרחיה כאשר האי ציות טבוע כה עמוק בתרבותה הפוליטית , עד שאפילו שרי הממשלה עצמה נוהגים באופן קבוע בהתרסה גלויה כלפי מנהיגו הנבחר של העם , ולפעמים דומים בכך יותר לווסאלים השולטים באחוזה הפיאודלית שלהם מאשר לפקידים המשרתים את טובתה הקולקטיבית של המדינה ? ניוט גינגריץ , ' יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית , אמר לאחרונה את הדברים הבאים , הקולעים , במהלך ביקורו
|
|