|
|
עמוד:6
הכישלון בחידוש הברית הרחבה והערכית הזאת הוא הסיבה לכך שגם הניצחונות הספורים של השמרנים בקלפי אין להם כל משמעות , כאשר אין דבר של ממש - השקפות , ערכים או אמונות - העומד מאחוריהם . אבל תפקידה של השמרנות לא הסתיים , ולמעשה עיקר מאבקיה עוד לפניה . אף שהאיום הסוציאליסטי והאיום הקומוניסטי מהדגם הישן הובסו , תפישת העולם שעליה התבססו לא נעלמה . היא לובשת עתה מחלצות חדשות , המתוארות בשלל כינויי "פוסט" ( פוסט מודרניזם , פוסט ציונות וכולי , ( אך כמקודם היא מבוססת על שאיפה אחת - ערעור על כל ערך , מסורת ומבנה העומדים על תלם בחברה ובתרבות . אותו המאבק על ערכים שהתנהל בעבר דרך מחלוקות בנושאי כלכלה או מדיניות חוץ הפך היום להתקפה גלויה וישירה על עצם המסורות , הכללים והגבולות שכל חברה מתוקנת מציבה לעצמה . סכנתה של ההרסנות חסרת הגבולות הזו גדולה אף משהייתה , משום שהיום היא נחבאת תחת כסות של סובלנות חובקת כל . לנוכח האתגר התרבותי והחברתי המקיף הזה עומד המחנה השמרני מפוצל ואובד דרך . אם חפץ הוא לחדש ימיו כקדם , עליו לעמול ליצירת קונסנסוס רחב המבוסס על תפישת עולם תרבותית ופוליטית מקיפה . מעל לכל , עליו לשוב אל הרעיונות שאיחדו אותו בעבר והביאו את הניצחונות הפוליטיים והאידיאיים הגדולים שלו , כדי שיוכל להיבנות מחדש בעתיד . אופיר העברי כסלו התשנ"ח / דצמבר 1997
|
|