מבוא

עמוד:1

מבוא כל פרק מפרקי הספר הזה מתבונן ביצירה חזותית אחת , שבה נוגעים הציור והמוזיקה : שישה מבטים , שכל אחד מהם שלוח ממקום אחר , ומגיע למקום אחר , ויודע משהו אחר על הדברים הפותחים פתח להבנה של מגע הציור במוזיקה . לדברים האלה , הנדברים ביניהם , פנים רבות : סביבות איקונוגרפיות קרובות ורחוקות , הקשרים של תמונות המאירות זו את זו , צלילים , טקסטים המעמידים דעת היסטורית , דעת תולדות אמנותית , דעת פילוסופית , דעת מוזיקולוגית — ועמם משאות לב , זיכרונות ואהבות . לכן ששת המבטים האלה אינם מונחים על ידי משנה סדורה , והם אינם נובעים מידיעה אחת מגובשת על אופני הנוכחות של מוזיקה בציור . הם גם אינם מניחים שיש לנוכחות הזאת היסטוריה לכידה , שאפשר לצרפה חוליה אל חוליה , כרעיון אחד ההולך ונמשך ממקורו . אבל בסופו של דבר , כל אחד מהמבטים האלה מחזיק בתוכו מידה כלשהי של ודאות בדבר דרכי הדיבור של יצירות ; ומידה כלשהי של אמונה בדבר האופן הדינמי , הלא קבוע , שבו אופק העבר ואופק ההווה מתכנסים תמיד יחדיו במעשה הפרשנות . תאוריות שונות מעמידות מזה זמן גיבוי שיטתי ומפותח לאמונה זו . מקצתן מזוהות היום עם אותן גישות בתולדות האמנות , במוזיקולוגיה ובהיסטוריה אינטלקטואלית , שאינן מעלימות משדה הדעת התקפה את הסובייקט בבחינת נשא הדעת הזאת ומושאה גם יחד , את התניותיו , שכחותיו , ענייניו . ככלל , התאוריות האלה תובעות יתר קשב לעמימויות ; ממילא הן פועלות לסדוק את שאננותן של דיסציפלינות הדבקות בהגדרה הגמוניה וצרה של תקניות תוצריהן ושל תקניות השפה שבה מתנסחים התוצרים הללו . מפת השדה הזה דחוסה ומקווקוות בסימני דרך המסעפים שלוחות לכל עבר . כבר היום היא נדמית יותר ויותר למפות עתיקות של יורדי ים , עם ציוני המקומות האגדיים שלהן , כתמיהן הלבנים , מחוזותיהן הפרוזים , ואורחותיהן האידיוסינקרטיות בכל הנוגע להדמיה הגרפית של רוחות שמים והשגחה כוכבית . הכתמים הלבנים הללו אינם מצטמצמים ונספגים עם הצטברות הידע — אדרבה , הם הולכים וכובשים את המפה ככל שמשתכללת החשיבה הביקורתית על העשייה התולדות אמנותית כתסמין קיצוני של היסטוריה אינטלקטואלית שלמה . ביקורת ה'אמנות של תולדות האמנות' העמידה בשנים האחרונות חיבורים רבים ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא