מבוא יישוב המקרא על פי פשוטו

עמוד:12

מידות אלוהיות הסותרות זו לזו בקיצוניותן , והמתיישבות זו עם זו רק כאשר הן מוותרות זו לזו כדי שיוכלו להתקיים כאחד . על פי הדברים האלה נוכל להגדיר את השיטה שבה יש לפרש שני סיפורים סותרים כדוגמת שני הסיפורים של בריאת העולם . תחילה יש לפרש כל סיפור במסגרת המידה האלוהית שהוא תלוי בה . פירוש זה יתאים תמיד לפשוטו של המקרא על פי המשתמע מלשון בני אדם . לפי הסיפור האחד הדשא קדם לאדם , ואילו לפי הסיפור השני האדם קדם לדשא . והסתירה שבין שני הסיפורים האלה היא תוצאה ישירה של הסתירה שבין מידת שם אלהים ובין מידת שם הויה . אולם כאשר בורא העולם ביקש להגשים את שני הסיפורים האלה , נאלץ לפשר ביניהם , כדי שיוכל 'לשתף ' את שניהם בשעת הבריאה . במסגרת השיתוף הזה הגיע הדשא עד פתח הקרקע לפני בריאת האדם ; אך הוא עלה מן הקרקע רק אחרי שנברא האדם . ואם עדיין ביקש הבורא לקיים את מה שהוא מצא כתוב בתורה , היה עליו להוציא את הכתובים מפשוטם ולפרש אותם בניגוד למה שמשתמע בלשון בני אדם : כאילו פירוש "ותוצא הארץ דשא" הוא שהארץ הוציאה את הדשא מבטן האדמה עד פתח הקרקע ; ופירוש "וכל עשב השדה טרם יצמח " הוא שעשב השדה אמנם צמח עד פתח הקרקע , אך עדיין לא עלה ולא נראה מעל פני האדמה . ועל פי זה כבר נוכל להגדיר את ההבדל שבין פשוטו של המקרא ובין מדרשו . פשוטו של המקרא מבטא את כוונת נותן התורה במסגרת כל אחת ממידותיו הקדושות , והוא מתאים תמיד למה שמשתמע מן הכתוב בלשון בני אדם . כנגד זה המדרש מבטא את הביצוע המעשי של המידות האלוהיות הסותרות , ובדרך כלל אין הוא מתאים למשמע הכתוב בלשון בני אדם . הדברים שנאמרו עד כה דנו בסתירות שבין שני סיפורים ; ודברים דומים יש לומר ביחס לסתירות שבין שתי הלכות . לדוגמה , במקום אחד נאמר שאמה עברייה קנויה לאדוניה לעבדות ולאישות כאחת ואדוניה חייב לה שאר כסות ועונה ( שמות כ " א , ז-יא . ( בניגוד לכך נאמר במקום אחר , שאישה יכולה להימכר רק לעבדות גרידא ( דברים ט"ו , יב-יח . ( גם כאן שתי ההלכות הסותרות נובעות משתי מידות אלוהיות , וכל אחת מהן מבטאת רעיון המתאים לאותה מידה או הנהגה , ועלינו להבין את הרעיון הזה ולעמוד על ההבדל שבינו ובין חברו . אולם אף על פי ששתי ההלכות האלה נאמרו מפי ה ' , לא נוכל לקיים אותן כמות שהן כתובות בתורה , שהרי הן סותרות זו לזו ; אלא עלינו לפשר ביניהן כדי שיוכלו להתקיים כאחת . בהתאם לכך נאמר , שאמה עברייה אמנם קנויה גם לעבדות וגם לאישות - אך העבדות . 10 חולין ס ע"ב ; רש '' י בראשית ב ' , ה , ד '' ה "טרם יהיה בארץ . "

תבונות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר