|
|
עמוד:379
אולם אף על פי שגם התלמוד וגם המדרש אומרים שהתגלות ה' אל אברהם באה יחד עם ביקור המלאכים , הרי הם חלוקים ביחס לסיבת ההתגלות . כי המדרש מדמה את התגלות ה' לאברהם להתגלות שכינה במקדש ; וכשם שה' מתגלה לאדם שבנה לו מזבח ( שמות , 'כ כ ) והקריב לו קרבן ( ויקרא q ד , ( כן הוא התגלה לאברהם שמל את עצמו לשמו " . תפיסה שונה לחלוטין משתקפת בתלמוד : "אותו היום יום שלישי של מילה של אברהם היה , ובא הקב"ה לשאול . "באברהם ומכאן שה' בא אל אברהם , משום שאברהם היה חולה מחבורת המילה , והי ביקש לבקר את החולה . ונראה , שמחלוקת זו שבין המדרש ובין התלמוד היא השורש לשאר כל המחלוקות שביניהם בסוגיה זו . לדברי המדרש , בא ה' אל אברהם כדי להראות לו שיקרבנו' נתקבל ברצון ; ואילו שלושת המלאכים באו אל אברהם ואל לוט כדי לבחון את הכנסת האורחים של בני האדם ולהשיב להם כגמולם . והם נזדמנו עם ה' בפתח אוהלו של אברהם רק באקראי , כביכול , בלא כל תיאום ביניהם . שהרי אין כל קשר פנימי בין התגלות שכינה לרגל מילת אברהם ובין הכנסת האורחים של הבריות . כנגד זה לדברי התלמוד , בא ה' אל אברהם כדי לבקר את החולה . והואיל ועיקר מצוות ביקור חולים היא הסעד לחולה והסיוע לרפואתו , הוא קרא גם לרפאל לבוא אל אברהם כדי שירפא אותו מחוליו . ואילו שני המלאכים האחרים באו אל אברהם ואל לוט כדי לבחון את הכנסת האורחים של בני האדם ולהשיב להם כגמולם . והם נזדמנו כאן עם רפאל רק באקראי , כביכול , בלא כל תיאום ביניהם . שהרי אין כל קשר פנימי בין ביקור החולה של ה' ושל רפאל - ובין הכנסת האורחים של הבריות . ועל פי הדברים האלה כבר נתבארה מאליה המחלוקת שבין המדרש ובין התלמוד לעניין תפקידיהם של המלאכים . לדברי המדרש , כל שלושת המלאכים נשלחו לבחון את הכנסת האורחים של בני האדם ולהשיב להם כגמולם . ולפיכך נאלץ המדרש לומר שאין מלאך אחד עושה שתי שליחויות . אלא מיכאל שילם לאברהם את שכר צדקתו על ידי בשורת הבן ; ומיד נסתלק , שהרי כבר עשה את שליחותו . שני המלאכים האחרים הלכו אחר כך לסדום ; ושם גמל רפאל ללוט כצדקתו על ידי שהציל אותו מן ההפכה ; ואילו גבריאל שילם לאנשי סדום ברשעתם על ידי שהשחית את עירם . כנגד זה לדברי התלמוד . 11 בראשית רבה פרשה מח ד . . 12 תפיסה זו מובאת גם במדרש בשם ר' שמלאי : "מצינו שהקב"ה מברך חתנים ומקשט כלות ומבקר חולים וקובר מתים ... מבקר חולים מנין ? שנא' וירא אליו ה' באלוני ממרא " ... ( בראשית רבה פרשה ח טו . ( אולם הדברים אמורים שם במסגרת הדרשות למעשה בראשית ; אך אין רמז לתפיסה זו במדרש לפרשת וירא עצמה . מאמר דומה מובא בשם ר' שמלאי גם במדרש תנחומא לתחילת פרשת וירא . נאמר שם , שכל דרכיו של הקב"ה תסד , שהרי בתחילת התורה קישט את הכלה , בסופה קבר את המת , ובאמצעה ביקר את החולה .
|
|