מבוא יישוב המקרא על פי פשוטו

עמוד:12

פי מידת הדין ; ואילו הפרק השני , הנוקט תמיד את שם הוי"ה , מתאר את בריאת העולם על פי מידת הרחמים . בכך כבר הוסברה כפילות הסיפור על בריאת העולם . וגם הסתירות שבין שני הסיפורים האלה שוב אין בהן כדי להתמיה . שהרי מידת הדין ומידת הרחמים הן שתי מידות סותרות - וסימנך : אין מרחמים בדין - ולפיכך גם המאורעות התלויים בשתי המידות האלה צריכים להיות שונים ואף סותרים זה לזה . משום כך נאמר בפרק הראשון , שהדשאים והעצים עלו לפני בריאת האדם ואיש ואישה נבראו כאחד - ואילו בפרק השני נאמר , שהאדם נוצר לפני צמיחת העשבים והעצים והאיש נוצר לפני האישה . ומסתבר , שהסדר של הפרק הראשון הוא הסדר המתאים למידת שם אלהים ; ואילו הסדר של הפרק השני הוא הסדר המתאים למידת שם הוי"ה . עצם העובדה ששתי מידות אלוהיות סותרות זו לזו איננה צריכה להפתיע , שהרי היא תוצאה ישירה של אחדות . 'ה שכן אחדות ה' איננה שוללת את ריבוי מידותיו , אלא היפוכו של הדבר : ריבוי מידותיו הסותרות של ה' הוא המבחן העיקרי של אחדות . 'ה כי ה' הוא אחד , ובעצם אחדותו הוא כולל את כל הניגודים ואת כל הסתירות שבעולם . הוא יוצר אור ובורא חושך , עושה שלום ובורא רע , הוא מרחם על בריותיו וגם מעמיד אותן בדין , הוא ממית ומחיה , מוחץ ורופא , מכה וחובש . חכמים ביטאו משמעות זו של אחדות ה' במדרשם לתחילת עשרת הדיברות : למה נאמר ? הים כגיבור עושה מלחמות ... כזקן מלא רחמים ... הוא אומר וכעצם השמים לטוהר ... פה לאומות העולם לומר שתי רשויות הן הרי לפנינו : כאשר אומות העולם רואות את ריבוי הפנים של אלוהי העולם , הרי הן מסיקות מכאן ש"שתי רשויות . "הן ואילו אנחנו שמענו בהר סיני "אנכי ה' , "אלהיך ואנחנו יודעים שאחדות ה' באה לידי ביטוי דווקא בריבוי פניו ומידותיו . . 3 שם אלהים שצורף שם לשם הוי"ה בא רק לבטא את שיתוף שם הוי"ה של הפרק הזה לשם אלהים של הפרק הקודם . . 4 מכילתא , מסכתא דבחדש , פרשה ה .

תבונות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר