|
|
עמוד:7
הקדמה ספת של אלן פינקלקראוט , שאותו אנו מציגים לקהל הישראלי , נחשב בצרפת ליצירת מופת של ההגות הפוליטית בת זמננו . התזה המרכזית שלו מגלה אמת פשוטה , ובו בזמן מזעזעת . פינקלקראוט מראה שבניגוד למצופה , הכחשת השואה ( המכונה בצרפת , 'רביזיוניזם' מהמילה , revision כלומר 'בדיקה היסטורית ( 'חוזרת אינה תופעה שצמחה בחוגים הניאו נאציים הצרפתים . הימין הרדיקלי נוטה כמובן לקבל בחיוב , ואף בהתלהבות , את ה'בשורה הטובה' אשר לפיה תאי הגזים מעולם לא היו אלא 'המצאה . 'ציונית אולם , לא בבית מדרשו של ז'אן מארי לה פן אנו מוצאים את התיאוריקנים הקנאים ביותר של ה'שקר . 'היהודי " עלינו להפסיק לכנות את האליטות של הרביזיוניזם 'בריונים בלונדיניים , "' כותב פינקלקראוט , ומוסיף : "אין בהם סדיזם , אין בהם תשוקה לצלב קרס או נוסטלגיה לטוטליטריזם הימני . דאגתם היחידה היא לתפוס עמדה שמאלה מכל העמדות . "השמאלניות מילים אלה מסכמות היטב את החידוש המוחלט שבספר זה : הפעילות הרביזיוניסטית גאה להציג את עצמה כמרקסיסטית , כמהפכנית , כמטריאליסטית ואף כ'לוגיקו קומוניסטית' ( כלומר כמבוססת על שיקולים , 'מדעיים' על ניתוחים 'מדויקים' ועל מחקרים היסטוריים המכבדים את הנורמות של המחקר האקדמאי הכללי . ( השמאל הרביזיוניסטי רואה את עצמו כיורש לגיטימי ויחיד של מרקס . נציגיו משוכנעים כי באירופה , המפלגות הקומוניסטיות הרשמיות בגדו כולן באידיאל האדום , בזמן שברית המועצות כפתה על נתיניה , במשך עשרות שנים , גרסה שקרית , ביורוקראטית , רודנית , של האמת המרקסיסטית .
|
|