מבוא

עמוד:2

המקצועי במשך שנים רבות וחוקרים צעירים יותר . על רקע דלות המחקר בנושאים שהספר עוסק בהם , עצם פרסומו הוא מסר המסמן תקווה שהנושאים שנזנחו זה שנות דור שבים למרכז החקר ההיסטורי . חוקרי העבר שעסקו ביהודי אירופה בדורות האחרונים היו נתונים בסד המחקרי של מגבלות המקורות ההיסטוריים הזמינים ; היו אלה פרסומים גלויים , זיכרונות בני התקופה ומקורות יהודיים פנימיים . מאז ראשית שנות התשעים וקריסת המשטרים הקומוניסטיים ממזרח לנהר אלבה נפתחו ארכיונים רבים , ואלה מאירים תנועות , אירועים ואנשים באור שונה מן המקובל . שוב נפתחו לעיונם של החוקרים הישראלים ארכיונים יהודיים שהיו סגורים בתקופת השלטון הקומוניסטי . שילוב של הארכיונים שנפתחו לראשונה עם הארכיונים שנפתחו מחדש מאפשר לחוקרים מבט ביקורתי וחדש על הנושאים שלא עסקו בהם עד כה או שהוצגו בעבר על סמך המקורות והתוכנות של המחצית הראשונה של המאה העשרים . בספר תריסר מאמרים , ואלה מתחלקים לארבע חטיבות . למרות היות המחקרים נקודתיים , החטיבות מתפרסות על מלוא ההוויה היהודית במזרח אירופה ושלוחותיה של יהדות זו מעבר לים . הספר עוסק במצב האומה היהודית מארבע נקודות מבט : יחס השלטונות אל היהודים ; המדיניות היהודית כלפי הסביבה הכללית ; סוגיות הקשורות בתרבות היהודית ; ומערכת היחסים המתוחה בין בני מזרח אירופה ובין הממסד הארץ ישראלי ונציגיו . בשער הראשון שלושה מאמרים ' מאמרו של מרקוס זילבר עוסק בניסיון הממשל האזרחי הגרמני בפולין של שנות מלחמת העולם הראשונה לגייס את תושבי פולין ליחידות בתוך הצבא הגרמני . מבחינה יהודית היה טמון בניסיון זה גרעין של הפיכת יהודי פולין לאומה ממלכתית ; מתתיהו מינץ מתאר את וץזמות של השלטונות הסובייטים לקדם את מפעל ההתיישבות החקלאית של יהודי רוסיה בשנות העשרים ואת כישלונן של היזמות הללו ; בנימין פינקוס נועל את השער במאמר המתאר את ההיבטים היהודיים של חוזה ריבנטרופ מולוטוב ואת השפעת החוזה על היהודים הקרובים לאידאולוגיה הקומוניסטית מחוץ לגבולות ברית המועצות . בשער השני שלושה מאמרים , והוא מתמקד בסוגיות הפוליטיקה היהודית כלפי הגורמים החיצוניים , הממלכתיים והמפלגתיים . גרשון בקון פותח שער זה בדיון במאבק האכזב של יהודי פולין לאלץ את ממשלתם לכבד את חוזה המיעוטים באמצעות פנייה לחבר הלאומים י יוסף גורני ושלמה נצר מנתחים את פועלם של יצחק גרינבוים ושל משה סנה למען הבטחת הזכויות הלאומיות של היהודים בפולין ; ואלי צור סוקר במאמרו את מערכת היחסים בין הפפ"ס ובין הבונד , שתי המפלגות הסוציאליסטיות בפולין , ואת המתח ששרר ביניהן על רקע יחס החברים מן השורה במפלגה הפולנית כלפי היהודים . המשותף לכל המאמרים בשער הוא

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא