|
|
עמוד:9
לפלסטינים גם אין סיפור אחד , ואף שקיים מעין סיפר על משותף , הרי בתוך הסיפור הזה מתקיימים בצוותא כמה סיפורים . כך , אין דומה סיפורם של הפלאחים בכפרים , או הפלאחים לשעבר שנקלטו בשולי ערי החוף , בתקופה העות'מאנית וביתר שאת בתקופת השלטון הבריטי , לסיפורו של המעמד הבינוני והגבוה של העירוניים ושל המשפחות וחמולות המכובדים , אשר מטבע הדברים מרבית ההיסטוריוגרפיה הפלסטינית עד כה התרכזה בסיפורם וראתה בו את הסיפור הפלסטיני הבלעדי . קיימים גם הבדלים ניכרים בסיפורם של בני האזורים ההרריים לעומת אנשי שפלת החוף . לימים , בעקבות א נכבה האסון' ) , < ' שהביא לידי קריסת החברה הפלסטינית באזור החוף , השפלה והעמקים ולהיווצרות חברת מחנות פליטים , נעשה הסיפור הפלסטיני מורכב עוד יותר . הפלסטינים מתפזרים כגולות השונות , ואפילו אלה שנותרו בארצם - בין שנשארו על אדמתם ובביתם ובין שנעקרו מהם - נתונים תחת שלטונן של שלוש ישויות פוליטיות נפרדות עוינות - ירדן , ישראל ומצרים . ובכל זאת , כל סיפורי המשנה הללו מתלכדים לסיפור אחד , או כפי שאנו - אנשי מדעי החברה - מעדיפים לכנות זאת , 'ניתוח מקרה' ( case study ) אחד . ומאחר שה'מקרה' שלפנינו לא לגמרי ייחודי , שכן הפלסטינים משתייכים לקבוצה שלמה של עמים חדשים יחסית המכונים , 'מתפתחים' שמרביתם הם יצירי סדר העולם הקולוניאלי , וחברות נטולות מדינה , ( stateless societies ) אנו יכולים לנתח 'מקרה' זה במידת מה גם על ידי יצירת הקשרים סמויים ( להשוואות שיטתיות יותר נדרש מחקר מעמיק נפרד ומסוג אחת . הספר מבוסס על פרקים 9-1 של המהדורה האנגלית של ספרנו Palestinians : The Making of a People שפורסם בשנת 1993 בהוצאת , Free Press וכעבור שנה בכריכה רכה בהוצאת . Harvard University Press מסיבות שאינן תלויות במחברים , כל המקורות , ה'אפרט' בעגה המדעית , הושמטו מן הטקסט שלפנינו , וכל המעוניין בהם מוזמן לפנות למהדורות האנגליות של הספר . מבחינה זו הספר הזה שונה מן המהדורות הלועזיות ויש לראות בו מעין מסה , אם כי רובו מבוסם על מחקר אקדמי מקובל . במהדורות הלועזיות ( באנגלית ובאיטלקית ) הוספנו עוד פרק , על הסכמי אוסלו וכינון הרשות הלאומית הפלסטינית . בהיותנו אנשי מדעי החברה , סברנו כי לא ייתכן לפרסם ספר כולל על ההיסטוריה החברתית והפוליטית של הפלסטינים ללא התייחסות לתפנית הדרמטית שחלה בתולדות הפלסטינים וביחסים בינם לבין המדינה הישראלית , ובלי לכלול תיאור וניתוח ראשוני של השלב החדש הזה . עם זאת , לא חשבנו שעלינו להתחרות בעדכון עם אמצעי התקשורת , ועל כן ספרנו מסתיים עם חילופי השלטון שחלו בישראל בעקבות בחירות . 1996 המהדורה העברית היא תוצאה של שכתוב , שמטרתו היתה להפוך ספר שנועד מלכתחילה לקורא שהנושאים שנדונו בו זרים לו לקורא שהנושאים האלה הם אולי חלק מחייו . מן הראוי להעיר על תעתיק המושגים והשמות בערבית . כדי להקל על הקורא שאיננו איש האקדמיה לא נקטנו את התעתיק הקאנוני המקובל ובחרנו לתעתק את ההגאים כפי שהם נשמעים . כך , למשל , כתבנו 'נאסר' ולא , 'נאצר' רסאן ולא ע'סאן . עם זאת , נשמרה האבחנה בין חי"ת גרונית , כגון אחמד , ובין חי"ת חיכית , כגון ח'לף .
|
|