|
|
עמוד:12
רקע היסטורי לעבודת המכון למחקר חברתי שימושי ( המכון לחקר דעת הקהל ) מדינת ישראל נודעה כ"מעבדה חברתית" ייחודית מאז הקמתה , ואף קודם לכן . לואיס ( אליהו ) גוטמן , מייסד המכון למחקר חברתי שימושי , נחשב כחלוץ חקר דעת הקהל בישראל . סקרי דעת הקהל המוצגים במאמר זה הם במידה רבה אבן הפינה של המחקר החברתי השימושי בישראל . ( Stone & Troen , 1995 , pp . 275-376 ) המכון למחקר חברתי שימושי פעל בראשית ימיו בחסות הממסד . צעדי המחקר הראשונים נעשו במסגרת הצבא , ברוח המחקרים שנעשו קודם לכן בצבא האמריקאי . בשלב מאוחר יותר החל המכון לחקור גם את האוכלוסייה האזרחית . ( Gratch , 1973 , pp . 11-22 ) אמנם בשנותיו הראשונות פעל המכון תחת חסותו של הממסד השלטוני , אך האוריינטציה השלטת הייתה בכל זאת מחקרית . הזיקה בין הממסד למכון מעוררת מספר שאלות מרכזיות : מי הזמין את המחקרים וקבע את הנושאים שיש לחקור ? מי ניסח את מערך המחקר והשאלות ? האם תוצאות המחקרים הובאו לידיעת מקבלי ההחלטות והציבור , ואיזה שימוש נעשה בהם , אם בכלל ? הממשלה הייתה הגוף המזמין והמממן בשנים הראשונות לפעולתו של הממח"ש . עובדה זו באה לידי ביטוי גם בנושאים שהמחקרים עסקו בהם . רבים מבין הסקרים המוקדמים בחנו את עמדות הציבור כלפי מדיניות הממשלה בתחומים שונים , כמו מדיניות קליטת העלייה , מדיניות כלכלית , מדיניות החוץ , מפלגתיות בצבא ויחסו של הציבור לפקידות הממשלתית . נוסף על כך , המכון עצמו פנה לציבור בשאלה מהם הנושאים שמעניינים אותו , ואף הציע נושאים למחקר ( ממח"ש , . < 18 בכל הנוגע לתכנון המחקרים ולביצועם הדגיש גוטמן את עצמאותו של המכון , והממשלה הוצגה רק כזו אשר "שילמה את החשבון" Guttman , ) . ( 1963 , viii-xiii ניסוח השאלות , תכנון מערך המחקר וניתוח הנתונים היו בסמכותם הבלעדית של חוקרי המכון . באשר לשימוש שנעשה בתוצאות המחקרים , נראה כי תוצאותיהם הובאו לידיעת הגורם המזמין , כלומר משרדי הממשלה , ויש הטוענים כי ממצאי מחקרי דעת הקהל שנערכו בשנותיה הראשונות של המדינה היו ידועים למקבלי ההחלטות ושימשו אותם בבואם לקבל החלטות מכריעות בשנים אלה nv . ( Stone & Troen , 1995 , p . 395 ) זאת , היו מקרים שבהם תוצאות המחקר העלו אבק על מדפיהם של משרדי הממשלה , אף על פי שהושקע כסף רב במימונם . ( Gratch , 1973 , p . 25 ) באשר לנקודת מבטו של הציבור , הממצאים של מחקרי דעת הקהל המוקדמים פורסמו בעיתונים היומיים , כך שהציבור הרחב היה מודע לתוצאותיהם . נוסף על כך הופיעו בעיתונים ידיעות הנוגעות לממח"ש עצמו , למעמדו ולפעולותיו ' . המכון נתפס בציבור כמוסד ממשלתי , 2 ממצאיו של המחקר המקיף שנערך בקרב חיילי צבא ארצות הברית בתקופת מלחמת העולם השנייה פורסמו ב : Social Science Research Council ( U . S ) Army Service Forces . Information and Education Division . Studies in Social Psychology in World War // . Princeton : . Princeton University Press , 1949-1950 3 ראו רשימה מלאה של הסקרים המוקדמים בנספח , 1 וכן : . Gratch , 1973 , pp . 101-111 4 ההפניה מתייחסת למספרו של הסקר ברשימה שמופיעה בנספח 1 למאמר זה . המספור מתייחס למאמר זה בלבד . 5 בשנת 1949 התפרסמו בעיתון הארץ שתים עשרה ידיעות שהתייחסו למכון לחקר דעת הקהל . חלק מן
|
|