|
|
עמוד:11
בתאוריה וכפרקטיקה הדמוקרטית . לעתים הציבור מתואר כהמון מגויס ונבער מדעת , ולעתים הוא נתפס כאוסף של סוכנים חופשיים ורציונליים . בעמדות המנוגדות הללו אפשר לזהות שני רבדים של דעת הקהל - רובד גלוי ורובד סמוי . הרובד הגלוי של דעת הקהל מתייחס להיבט הרציונלי , הקשור לעיצוב עמדות ולתהליך קבלת ההחלטות בדמוקרטיה . ההיבט הסמוי מתייחס לדעת הקהל כצורה של "שליטה . "חברתית כלומר , כמכשיר שאמור לקדם כילול ( אינטגרציה ) חברתי ולהבטיח רמה מספקת של קונסנזוס , שאפשר לבסס עליו החלטות ומדיניות . ההיבט הגלוי מתייחס לדעת הקהל כערוץ של השתתפות דמוקרטית . ההיבט הסמוי מתייחס להשפעה הרבה שיש לדעת הקהל על החברה . ( Noelle-Neumann , 1995 ) מאמר זה ינתח את סקרי דעת הקהל המוקדמים שנערכו על ידי המכון לחקר דעת הקהל מתוך שתי נקודות המבט - הגלויה והסמויה . הנחת היסוד של נקודת המבט הגלויה היא שהמקרים משמשים מקור מידע בעל ערך אקדמי והיסטורי רב , והיא תתמקד בתוכנם של הסקרים ובעמדות המשתקפות בהם . במובן זה , "סוקרי דעת הקהל ב 1948 היו מחויבים להיסטוריונים של שנות ' . "האלפיים ברובד זה , שאפשר להתייחס אליו כאל הרובד הגלוי של הסקרים , נבחן את תוכן המחקרים ואת עמדותיו של הציבור בשאלות היסוד - עלייה , קליטה וכלכלה . זהו רובד מרתק , משום שהוא מתעד תקופה היסטורית מנקודת מבטו של הציבור . ככל הידוע לנו , מחקרי דעת הקהל שיוצגו בהמשך הם היחידים שנערכו באותה עת בקרב הציבור היהודי בישראל . נקודת המבט השנייה שתנחה את בחינת המחקרים היא נקודת מבט ביקורתית , שעל פיה המתודולוגיה של סקרי דעת הקהל טומנת בחובה את התפיסות והערכים הדומיננטיים בחברה הישראלית בעת עריכת הסקרים , כלומר , בראשית ימיה של המדינה . רובד ניתוח זה מתייחם לפן הסמוי של הסקרים . על פי עמדה זו , הסקרים והדיווחים על תוצאותיהם ייבחנו כטקסט , ( Shamir , Ziskind & Blum-Kulka , 1999 ) שקריאה ביקורתית בו עשויה לחשוף את השיח הציבורי ואת העמדות הדומיננטיות בציבור באותה עת . לשם כך ננתח את נוסח השאלות ( אם נותר מתועד , ( את קביעת הקטגוריות , את פרשנות הממצאים ואת החיפוש אחר קשרים מסוימים בין משתנים לבין עמדות . ניתוח הסקרים באמצעות שתי הפריזמות הללו מאיר את שתי המכוונויות הסוציולוגיות בניתוח תהליך בינוי אומה - המכוונות המערכתית מוסדית והמכוונות הביקורתית . בכך יתרום מאמר זה למחקר הסוציולוגי העוסק בתהליך בינוי האומה . נוסף על כך , מאמר זה מבקש לחדד את שאלת מעמדם ותפקידם של סקרי דעת הקהל : האם הם סוכני חברות או ערוץ לביטוי עמדות הציבור ? האם הם "משתנה תלוי" או "משתנה בלתי ? "תלוי כדי לבחון את השאלות הללו יש לתאר תחילה את המכון למחקר חברתי שימושי , שערך את סקרי דעת הקהל המוקדמים שינותחו במאמר זה . 1 הניסוח הוא פרפרזה על כותרת מאמר שפרסם לזרספלד < Lazarsfeld > בשנת , 1950 ואשר נקרא : . "The Obligations of the 1950 Pollster to the 1984 Historian"
|
|