|
|
עמוד:13
הארבעים בכתב העת גזית , הסיפור , "איקונין של צייר" מאת יוסף אריכא , מגולל את סיפורו של צייר ארצישראלי בשם אשנבי , ומספר בין היתר על יחסו כלפי לקוחותיו : " לכל הרוחות ! הרי זה אותו חרשתן עשיר וסנוב שצריך לבקר אצלו לפנות ערב ! הרי קבעו פגישה זו , בשירית הטוב המסייע לו במכירת תמונות בשעת דוחק , הוא הוא שכפה עליו בקורו של אותו חרשתן שבע ומזופת " ! תחושת האי נחת של אמנים אלה קשורה לדימוי שרווח במסורת המודרנית שלפיו האמן הינו יחיד במינו וייעודו רק ליצור . אך גודל שליחותו מוצג כהנגדה להתנכרות החברה אליו . רגש ניכור זה נובע בין היתר מחוסר יכולתו של האמן להתפרנס מפרי יצירתו , כלומר , מיצירות אמנות עילית , כאלה שנועדו להתבוננות . מבנה התעסוקה של האטבים הארצישראליים כלל עבודות מגוובות . בשנים הראשונות מצאו חלקם את פרנסתם העיקרית כפועלים . סוג אחר של יוזמה היה ניצול מיומנויותיהם 16 של אמנים לשירות הקהילה . בסוף שנות העשרים מצאו אמני תל אביב אפיק תעסוקה חדש - בניית תפאורות . הם הועסקו בעיצוב העדלידע בפורים ובעיצוב הבמות של תיאטרוני הבימה והאהל , ששימשו מקור פרנסה לאורך כל השנה ובמשך שנים רבות . בידי המשקיף , כתובים , . ( 3 . 11 . 1926 בגיליון אחר של אותו עיתון , מאותה שנה , חנה אורלוב מספרת על מה שנראה בעיניה כגורלם הקשה של חלק מאמני צרפת שיחת חוליך" ) , כתובים , . ( 4 . 10 . 1929 14 גזית , חשוון-ניסן תש"ז , [ 1946 / 7 ] כרך תשיעי , ע' ב-ז . 15 בחקלאות עסקו , למשל , יוסף קוסונוגי שעלה בשנת , 1928 ומרדכי לבנון שהגיע בשנת 1921 ואשר עבד בשדה במקביל ללימודיו בבצלאל . בסלילת כבישים עבדו אמנים כגון דוד הנדלר שהגיע בשנת . 1924 היו גם שעסקו בסיתות , לדוגמה : הפסל יעקב ברנדנבורג שעלה בשנת . 1934 כבנאי עבד , למשל , וולפגנג מאיר מיכאל שהגיע לחיפה בשנת . 1935 פרטים ביוגרפיים אלה נלקחו מהקטלוג ; מקורות הפיסול הארצישראלי , 1939-1906 מוזיאון הרצליה , . 1990 16 כזה היה , למשל , "קואופרטיב , "התמר שהוקם בשנת 1920 על ידי האמנים יצחק פרנקל , שהגיע לארץ בשנת , 1919 והזוג קונסטנט ( קונסטנטינובסקי ) שהגיעו בערך באותו זמן . בהתארגנות השתתפו גם לב הלפרין ומרים חד גדיא , וגם יעקב פרמן היה מעורב בהקמת הקואופרטיב ( אך לא היה חבר בו . ( הלכה למעשה הם עסקו בציור כלי חרס ובמכירתם , אך לצד אלה הם הקימו בגימנסיה הרצליה סטודיו להוראת אמנויות פלסטיות ( בית ציפר לתיעוד וחקר האמנות הפלסטית בישראל אוניברסיטת תל אביב , תיק "יעקב התמר" / "פרמן . ( " הציירת ציונה תג'ר העידה שצעדיה הראשונים באמנות נעשו בסטודיו זה ( בלס , . < 180 , 1978 סוג אחר של יוזמה נקט הזוג גרוסמן להמן , היא קרמיקאית אמנותית והוא פסל בהכשרתו , שהקימו יחד בשנת 1933 בית מלאכה לקרמיקה בבת גלים . באותן שנים הוקם בראשון לציון בית המלאכה "כד וספל" על ידי הקרמיקאיות חווה סמואל ופאולה אהרונסון . 17 לאורך השנים השתתפו בעיצוב העדלידע אמנים כגון : ראובן , נחום גוטמן , אריה לובין , אריה נבון ויצחק פרנקל ( ארכיון היסטורי עת"א , . ( 4 / 3218 18 בשנים 1948-1928 הועסקו בתיאטרון הבימה הציירים : מנחם שמי , אריה אל חנני , ראובן רובין , משה מוקדי , יעקב שטיינהרט , שלום סבא , אריה ארוך , יצחק פרנקל , גיניה ברגר ויוסף קולביאנסקי ( חנוך , . < 1 1 ) 46 חלקם גם עיצבו , בד בבד , תפאורות לתיאטרון האהל , שהחל לפעול בשנת , 1926 ביניהם אל חנני , שמי , ברגר , ראובן , מוקדי , ארוך ופרנקל . לצד אלה העסיק התיאטרון גם את נחום גוטמן , ישראל פלדי ומירון סימה .
|
|