|
|
עמוד:11
מעלים שכמחצית מכלל האמנים בארץ ישראל שהו בפריס לצורך לימודים גקלינגר , . ( 1946 נהירה זו לאירופה , ובעיקר לפריס , לא הייתה ייחודית לאמנים הארצישראליים . כבר בתחילת המאה השתקעו בה אמנים יהודיים , ילידי מזרח אירופה ומרכזה , ויצרו מה שהוגדר מאוחר יותר כ"אסכולת פריס" . ( Golan , 1985 ) גם מארצות הברית החלו להגיע לפריס אמנים ממוצא יהודי . ( Baigel , 1991 ) התפיסה בנוגע לחיוניותו של החינוך האמנותי בבתי ספר בבירות אירופה בכלל , ובפריס בפרט , הובאה לחברה היישובית 6 על ידי אלה שנהוג להגדירם "מורי בצלאל של . "שץ אולם כאשר חזר יצחק פרנקל מפריס בשנת , 1925 פתח את הסטודיו שלו ליד המרכז לתרבות של ההסתדרות והפיץ את " בשורת" המודרניזם , גברה המשיכה לפריס . אך האם אפשר לאתר , מבעד לפרשנויות האסתטיות השונות שהתפתחו באותה תקופה ואשר הבחינו בין האמנים , דמיון באופן שבו תפסו האמנים את עצמם ? קודם לכן תיארנו את זיקתו של האמן הארצישראלי למרכזי הכשרה באירופה . למותר לציין שהאמן למד גם דיםפוזיציות הכרוכות ביחסים שבין עמדתו שלו כאמן לבין יתר העמדות בחברה . כלומר , הבניית פרקטיקה חברתית פירושה גם היווצרות דימוי מסוים אצל האמן על אודות עצמו . בהקשר זה , יש המתארים את האמנים האירופיים ערב המאה העשרים כבעלי אמונה שלמה בקיומה של "טריטוריה" אמנותית רחבה שטרם התגלתה . לאמנים הייתה הרגשה שבמסגרת האמנויות הפלסטיות ניתן למצוא את המטפורות הרצויות לשם הסברת המציאות החברתית המשתנה . ( Hughes , 1991 ) מצב זה , המתואר על ידי היוס במונחים של רגשות , נובע מהיגיון שהתפתח במשך המאה התשע עשרה , שבמסגרתו תפס האמן את עצמו , וגם נתפס על ידי סביבתו , כבעל כישורים מולדים מיוחדים - רגישות - המאפשרים לו , מצד אחד , לתפוס בחדות את המציאות , ומצד אחר , לתרגמה לשפה אמנותית . מעניין שלמרות השוני הרב בין האמנים הארצישראליים , הייתה תפיסה זו שגורה אצלם לכל אורכה של התקופה הנידונה . סקירת הפרסומים מעלה בין היתר תכונות כגון : כשרוניות , ייחודיות , שליחות וגם העדר אינטרסים חומריים . כבר במאמריו המוקדמים - אלה שהופיעו , לדוגמה , בעיתון הצפירה - העניק בוריס שץ לאמנויות הפלסטיות את המעמד הגבוה ביותר מבין האמנויות , בשל יכולת למסור 7 מסרים נעלים . זו תפיסה רומנטית ביסודה , הרואה באמנות התגלמות הרגשות . רעיונות דומים הופיעו שוב בקטלוג משנת 1922 של "התערוכה האמנותית התמידית בארץ 8 '' : "ישראל האמנות היא שפת יחידי סגולה , מחונני אספקלריא מאירה " . מנקודת ראותה לוט , < וחיה שוורץ וליאון פיין ( שלמדו בשנים 1935 ו , 1937 בהתאמה , אצל גרומר Marcel - , Gromaire גם הוא בפריס . ( שוורץ למדה גם אצל פרייז , Friesz ) בשנת . ( 1936 6 הללו , החל בבוריס שץ , המשך באבל פן וכלה בזאב רבן , למדו בפריס לפני הגעתם לירושלים . בוריס שץ שהה בפריס בשנים , 1895-1889 אבל פן עבר לפריס בשנת 1903 ולמד באקדמיה Grande , Chaumiere האב רבן למד באותה עיר בשנים . 1911-1907 7 "לרומם את רוחם [ של בני העם , [ להיטיב את משטרי חייהם , לצרף מידותיהם הנשחתות בהציגם לעינינו את הרע ואת הטוב , את האכזריות והחמלה " ... ( מצוטט אצל צלמונה , ( 1985 8 או כפי שהצייר יוסף פרסמן כתב כבר מפריס ; "כל אמן נולד עם משהו עצמי ואוריגינלי" אמנות" ) הציור הבלתי תלויה , '' גזית , תמוז תרצ '' ח , [ 1938 ] כרך שני , ע' . ( 16-15 עשור מאוחר יותר כתב
|
|