|
|
עמוד:9
בונים שדה בחלק זה ננסה להבין כיצד צמחו עמדות בשדה האמנות הארצישראלי שאפשרו , בין היתר , את התפתחות המכוונות התובעת אוטונומיה אמנותית . להלן נבדוק מה היו מרכיביה של העשייה , כיצד הם נוצרו ומה היה הפרופיל החברתי שלהם . הפרספקטיבה הסוציולוגית אינה רואה בעבודת האמנות תוצר בלבדי של גאוניות האמן , אלא תולדה של המאמץ המשותף ושל רשת יחסי הגומלין המתקיימים בין העמדות השונות המרכיבות את השדה , וביניהן עמדות הסוחר , הגלריה , התערוכה , המוזיאונים וכולי . מדובר בהיווצרותם של המנגנונים החברתיים שמרכיבים את שרשרת הייצור של התוצרת המוגדרת "יצירת אמנות" . ( Becker . 1982 ) במישור האנליטי ניתן להגדיר שדה תרבותי כזירה חברתית בעלת הגיון עשייה ייחודי . ( Bourdieu & Wacquant , 1992 ) משום כך אין אנו שואלים מתי הופיע נושא האמנות העילית לראשונה בהיסטוריה של הציונות , אלא מתי נוצר מכלול העמדות הדרושות להבנייתו של שדה האמנות , ואילו תנאים חברתיים אפשרו את צמיחת הדינמיקה המקיימת אותו . התמונה המצטיירת היא של רצון עז של אנשים שונים לכונן שדר . אמנות . במרכז הדיון עומד כינונן של עמדות השדה כתולדה של תביעה כללית שניתן להגדירה כ"רצון , "אמנותי דהיינו , הרצון ליצור מנגנונים המאפשרים את תהליך ייצורה של עבודת האמנות העילית . התנאים החברתיים שהולידו את השדה היו אמנם השינוי החברתי ובניית האומה , אך יחד עם זה אפשר להבחין שלא הכוחות הפוליטיים המרכזיים הנהיגו את ייסודן של העמדות השונות המרכיבות את שדה האמנות הפלסטית הארצישראלי , אלא דווקא מגוון הסוכנים האמנותיים . שדה האמנות בתקופת היישוב היה שדה בהיווצרות . לפניו הייתה קיימת אומנות art ) , ( craft אך לא אמנות עילית , ( fine art ) אם נשתמש במושגי החלוקה שהייתה מקובלת עדיין בשדה האמנות האירופי במחצית הראשונה של המאה העשרים . עיון בממצאים ההיסטוריים חושף יסודות חברתיים משותפים ליזמי השדה , ובו בזמן את היווצרותם של תנאי ההיבדלות בין פעילות אמנותית המוגדרת כאמנות עילית לבין עשייה אומנותית . ניתוח סוציולוגי מגלה שהחוליות השונות שהרכיבו את שרשרת הייצור האמנותי הופיעו והחלו להתמסד רק בשנות העשרים של המאה העשרים , תהליך שהתעצם לקראת שנות השלושים . האמן נשאלת השאלה אילו יסודות משותפים היו לאמנים הארצישראליים מבחינת ארץ המוצא , אופן ההגירה , ההכשרה המקצועית והתפיסה האמנותית . ההתחקות אחר היבטים אלה מאפשרת את שרטוט דיוקנו של הסוכן הקרוי אמן . התחקות זו לא נועדה לבנות רצף של ביוגרפיות ייחודיות , אלא לשרטט דיוקן קבוצתי . במילים אחרות , השאלה שיש להשיב עליה היא מה היה האמן הארצישראלי , ולא מי הוא היה . מספרם המשוער של האמנים שחיו בארץ ישראל ערב הקמת המדינה הוא מאה ועשרים ,
|
|