|
|
עמוד:7
בין בורגנות לאמנות פלסטית בתקופת היישוב גרסיאלה טרכטנברג * מבוא טיב הקשר בין אמנות לחברה נהפך זה לא כבר לסוגיה מרכזית בחקר האמנות . לשאלה זו יש תוקף מיוחד לנוכח העובדה שהמודרניות של ראשית המאה העשרים מיסדה שני סוגי הבחנה מרכזיים : מצד אחד , הבחנה והפרדה בין שדות העשייה השונים בחברה - הפוליטי , הכלכלי , האמנותי וכולי ; ומצד אחר , הבחנה בין קהילות המגדירות את עצמן כאומות . משמעות ההפרדה בין שדות החברה בהקשר של עשיית האמנות הפלסטית הייתה גיבושו של המודרניזם כתופעה חברתית התובעת אוטונומיה בכל הקשור לעשייה אמנותית . כלומר , ההחלטה מה טיב הקשר בין אמנות לבין עשיות חברתיות אחרות בכלל , ובינה לבין הלאומיות כתופעה חברתית פוליטית בפרט , נתונה בידי האמן . מנגד , משמעות ההפרדה בין קהילות המגדירות את עצמן כאומות התבססה על תהליכי גיוס נרחבים ועל טיפוח תודעת שירות למען הקהילה הלאומית המתגבשת Deutsch , 1966 ;) Gellner , 1983 ; Hutchinson , 1987 ; Anderson , 1991 ; Alter , 1990 ; Hutchinson & . ( Smith , 1994 שדה האמנות הארצישראלי נוצר בהצטלבות של שתי התופעות הללו - המודרניזם והלאומיות . מאמר זה מבקש לבחון את אופני מיסודו של שדה האמנות בתקופת היישוב ולטעון שבתקופה זו נוצר סוג של בו ומניות חברתית , ( social simultaneity ) קרי , כינונם הבו זמני של שדות חברתיים המתגבשים סביב פרקטיקות ייחודיות - הפוליטי מזה והאמנותי מזה . באופן ספציפי יותר , מאמר זה טוען שבתקופת היישוב נוצר מרחב חברתי שהפגיש בין שאיפתם של סוכני אמנות פלסטית להבנות שדה של אמנות עילית לבין המכוונות ( orientation ) התרבותית בקרב הבורגנות היהודית המתגבשת . שילוב זה לא רק נהפך לגורם מרכזי בתהליך ההבניה של שדה האמנות הפלסטית , אלא גם אפשר את הגחתה של עשייה אמנותית פלסטית בעלת מכוונות אוטונומית . כך צמחה בחברה היישובית בו זמניות חברתית של עשייה אמנותית התובעת אוטונומיה ושל פרקטיקות פוליטיות לאומיות החותרות להכליל את חלקיה השונים של החברה . במילים אחרות , תהליך בניית האומה מתואר אמנם כתהליך פוליטי תרבותי סוחף ומגייס , אך אף על פי כן , לא זו בלבד שהמודרניזם האמנותי הארצישראלי צמח , אלא שהוא אף התמסד . התביעה לעשיית אמנות בעלת מכוונות מודרניסטית אוטונומית - שפירושה , בין היתר , "אמנות לשם אמנות" - הייתה אחת התביעות הבולטות של האמנות הפלסטית כבר בסוף שנות העשרים , והיא נהפכה לדומיננטית עם הקמתה של קבוצת "אפקים חדשים" במאי . 1948 אל מול ההסבר המקובל בדבר גיוסה המוחלט של האמנות הפלסטית בתקופת היישוב , מצד אחד , ובדבר הדומיננטיות של המגזר הפועלי , מצד אחר - הסבר הנסמך על נדבך המכללה האקדמית של תל אביב-יפו .
|
|