|
|
עמוד:259
חלק בפרויקט הקיבוצי . פעילות מחברתת זו נתפסה כפונקציונלית להמשך קיומו של הפרויקט הציוני ולחיזוק עוצמתה של ההתיישבות הקיבוצית . כך , לדוגמה , כתב בשנת 1956 בן אשר , בשבועון באיגרת לחברים , על מחויבותם של הקיבוצים להתערב במתרחש בשדרות : ... המצב הכלכלי הקשה בעיירה מהווה רקע נאות לגניבות והתפרצויות ; נוצר מצב ללא נשוא ... כל זה קורה בישוב עולים השוכן בלב תשעה קיבוצים ... נשאלת השאלה מה חלקם של הקיבוצים בעיצוב דמותה של שדרות ... ? לא תקום שדרות הרצויה לנו , אם לא נרתם כולנו לפעולה מתמדת , להידוק יחסים חברתיים , לשינוי אווירת העיירה , כדי למנוע סכנות שתתנגשנה ותתנקמנה בראש ובראשונה בקיבוצים ... כשם שמנקים את השדות מעשבים שוטים , כן חובתנו לטפל בעשבים השוטים בשדה האנושי של סביבתנו ויפה שעה אחת קודם . ( בן חורין , ( 32-31 , 1983 בעוד שאת זהותו של המהגר האירופי ביקשו ההנהגה הציונית בכלל , והתנועה הקיבוצית בפרט , לעצב מחדש בהתאם לערכי הציונות , את זהותו של המהגר המזרחי הן ביקשו לעצב באמצעות חשיפתו למודרניזציה . קבלת הדיכוטומיה מזרח / מערב , תוך תפיסת הפרט המערבי כ"עליוך , "נאור" ו"מודרני" ואת הפרט המזרחי , "נחות"כ " פרימיטיבי" , "נחשל"ו הובילה לפיתוח רעיון ה"קליטה באמצעות מודרניזציה" shohatj . ( 1988 המהגרים מארצות האיסלם היו צריכים לזנוח את תרבותם היהודית הערבית ולאמץ את מודל הצבר העברי . תפיסה אוריינטליסטית זו הינה הבסיס לגיבושה של התוכנית "שיתוף פעולה שדרות-שער הנגב" - תוכנית פעולה ייחודית שנרקמה בקיבוצי שער הנגב בתחילת שנות השבעים . התוכנית "שיתוף פעולה שדרות-שער הנגב" מקורה בדיונים במשמרת הצעירה ב"איחוד הקבוצות , "והקיבוצים שעסקו בפערים הכלכליים והתרבותיים בין תושבי הקיבוצים לבין תושבי "עיירות הפיתוח" ובמתחים ביניהם . הפעילויות ההתנדבותיות שנערכו על ידי תושבי הקיבוצים ב"עיירות הפיתוח" הוגדרו בדיונים אלה כ"פטרוניות" , "לא יעילות"וכ ולכן הוחלט על פיתוחו של דגם התערבות חדש , שיבוסס על שוויון , שיתוף פעולה והדדיות ( בן חורין , . < 1983 לפעילות מחברתת זו נרתמו בעיקר בני הנוער מן הקיבוצים במסגרת שנת שירות . גרעין "עודד" היה הגרעין הראשון , והוא החל את פעילותו בשדרות בשנת . 1973 פעילותם של חברי הגרעין , שהגיעו לשדרות מקיבוצים שונים ברחבי הארץ , התמקדה בהענקת סיוע ושירותים . חזונם ליצור תשתית לפעילות 2 הקבוצות המרכזיות בפעילות וולונטרית זו היו נשות הקיבוצים ובני הנוער . פעילות מוגברת של הגברים תושבי הקיבוצים נערכה סמוך לתקופות בחירות . 3 שבועון מייסודו של "חבר . "הקבוצות 4 הקמתן של , "עיירות פיתוח" המאוכלסות בעיקר במהגרים מארצות האיסלם , מקורה בתפיסה אוריינטליסטית העורכת הבחנה בינן לבין יישובים "ישראליים" הנתפסים . "מערביים"כ האינטגרציה של יהודי ארצות האיסלם תיעשה , על פי תפיסה זו , רק לאחר "פיתוחם" והפיכתם . "מודרניים"ל בפועל , הקמתן של "עיירות הפיתוח" והשיח המודרניסטי עליהן אפשרו את נחשולן . בשל העדר מינוח חלופי ליישובים אלה , ניאלץ להשתמש במושג זה .
|
|