בין "ישראליות" ל"מזרחיות": הכלאות מוסיקליות מן העיר שדרות

עמוד:253

בין " ישראליות" : "מזרחיות"ל הכלאות מוסיקליות מן העיר שדרות גלית סעדה אופיר * במהלך שנות התשעים של המאה העשרים פעלו שש להקות מן העיר שדרות במרחב התרבותי בישראל . חברי הלהקות יצרו מוסיקה , הופיעו ברחבי הארץ , חתמו על חוזי הקלטות עם חברות תקליטים ושיווקו אלבומים לשוק המקומי . הלהקות הן : שפתיים , רנסנס , טיפקס , טאנארא , כנסיית השכל והאצולה . במאמר זה נבקש , ראשית , להסביר כיצד התפתחה פעילות מוסיקלית ענפה ומגובשת בשדרות , ולאחר מכן , להציג שלוש עמדות ואסטרטגיות פעולה לכינונה של זהות מזרחית , כפי שהן משתקפות בפעילות מוסיקלית זו . שלוש העמדות ואסטרטגיות הפעולה הן : ( 1 ) גיבוש זהות מזרחית מבודלת , הנאבקת על מיקומה במרחב התרבותי ; < 2 > קבלת הרעיון של כור ההיתוך , תוך בקשה לערוך שינויים במרכז התרבותי באמצעות הגדלת מינונם של הרכיבים המזרחיים ; ( 3 ) אימוץ גורף כמעט של ערכי הישראליות השלטת . בעמדות ובאסטרטגיות פעולה אלה קיים פוטנציאל חתרני , המשבש את הקטגוריות החד ממדיות הממפות את המרחב המקומי . המערך הדיכוטומי מזרח / מערב , מרכז / פריפריה , תרבות לאומית / פולקלור אתני , נסדק כיום במרחב התרבותי ומאפשר לדמיין מציאות ישראלית חלופית . נקודת המוצא של חיבור זה היא שמוסיקה , כמו כל פעילות תרבותית אחרת , משקפת ומכוננת מציאות חברתית . יצירת מוסיקה , האזנה לה , חשיבה על אודותיה וכתיבה עליה הינן אמצעים ליצירת זהות אישית , אתנית ולאומית . ( Stokes . 1994 ) ניתוח הפעילות המוסיקלית הנערכת כיום בישראל , ובחינת המאבקים המתרחשים במרחב המוסיקלי המקומי , חושפים את מערך הכוחות בין הקבוצות החברתיות השונות ואת הדינמיקה של בניית זהות לאומית ואתנית . מבוא רעיון הלאומיות ויישומו מהווים את אחת התופעות הנחקרות בעשורים האחרונים . חוקרים רבים תוהים על שורשיה של התופעה ועל תהליכי התפשטותה והתפתחותה . מחלוקת ניטשת בעניין זה בין הגישה הפרימורדיאליסטית והגישה המודרניסטית . חוקרים פרימורדיאליםטיים , כגון סמית Smith ) ארמסטרונג ( Armstrong ) , ( וקונור , ( Connor ) טוענים כי הלאומיות הינה שלב נוסף בהתפתחות האבולוציונית העולמית . סמית Smith . ) , ( 1986 דוברה הראשי של הגישה , מוצא את שורשי הלאומיות a - ethnie בזהות החוג לסוציולוגיה , האוניברסיטה העברית בירושלים . ברצוני להודות לד"ר משה שוורץ ולמשה אופיר על סיועם בכתיבת המאמר , וכן לשני הקוראים האנונימיים על הערותיהם המועילות . האחריות על הכתוב הינה , כמובן , שלי בלבד .

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר