|
|
עמוד:419
ככל שקהילת דוברי הרוסית אימצה סממנים רבים יותר של קבוצת כוח פוליטית כן היא רכשה לגיטימציה ערכית רבה יותר . התבצרותה במערכת הפוליטית רק חיזקה צרכים תקשורתיים נוספים על אלה הקיימים בכל קהילת מהגרים . המרכיב הפוליטי שהתלווה להתבדלות הלשונית חידד מייד את הצורך בקיומם של אמצעי תקשורת שיתווכו בין העיליתות לבין כלל הקהילה , ובמיוחד בין העילית הפוליטית החדשה לבין ציבור הבוחרים . בנסיבות מיוחדות אלה הלכה והתגבשה מפת התקשורת של קהילת דוברי הרוסית בישראל . אכן , כל קהילת מהגרים מצמיחה אמצעי תקשורת משל עצמה . מצבי מעבר מטילים בדרך כלל על אמצעי תקשורת אלה תפקיד כפול - התאקלמות לסביבה החדשה וגם התבדלות ממנה . אפשר ששני התפקידים מתנגשים , וככל שהמהגרים מיטיבים להשתלב בתוך החברה כן הם נזקקים פחות לאמצעי תקשורת בשפתם . יש הטוענים כי מבחינה זאת , הצלחתה של תקשורת מהגרים נמדדת בנכונותה להתחסל , וככל שהיא מקדימה להיעלם כן היא מצליחה יותר . ( Janowitz , 1967 ) נראה שהכללה זו , שהיתה מקובלת במשך שנים , טעונה עיון מחודש בכל הקשור לתקשורת בשפה הרוסית בישראל משני טעמים עיקריים לפחות : ראשית , כפי שנאמר לעיל , התבדלותם של המהגרים מארצות חבר העמים הוכיחה את עצמה כמשאב פוליטי . במילים אחרות , כל פגיעה במאפייני הקבוצה עלולה לכרסם בעוצמתה של העילית הפוליטית . עניינה המובהק של העילית הפוליטית הוא לשמר את הקבוצה בגבולותיה הלשוניים התרבותיים המובחנים . שנית , הלחץ הסביבתי להשתלבות מהירה של מהגרים חדשים בחברה הישראלית התרופף עקב תמורות ערכיות אוניוורסליות שהתפשטו גם לישראל . המעבר מ"כור ההיתוך" לתפיסה מאוחרת של רב תרבותיות מניח למהגרים להישאר מובלעת תרבותית נפרדת בארצם החדשה . ( Schlesinger , 1998 ) לא רק שהחברה הישראלית בגרה והשתחררה מהצורך המיידי בלכידות חברתית , אלא שהיא למדה גם לספוג תביעות מגזריות מבלי לחשוש לגורל זהותה הלאומית . כבכל חברה מודרנית , גם בישראל התרחב סף הסובלנות לרב תרבותיות , "דקה" או "עבה" ככל שתהא ( תמיר , , ( 1998 ששוב אינה נתפסת כמנוגדת לערכיה הציוניים של המדינה . המהגרים מחבר העמים בשנות השמונים 6 את אחד הביטויים המוחשיים לשינוי האווירה ניתן לראות בהחלטתו של משרד החינוך בחודש מרס , 1998 שלפיה "בניסיון להנהיג גישה רב תרבותית , ולהימנע מחזרה על מחדלי הקליטה של המהגרים בשנות ה , 50 מערכת החינוך מעודדת כיום את התלמידים המהגרים מחבר המדינות ומאתיופיה ללמוד את השפות , המסורת והתרבות של ארצות מוצאם ולהיבחן עליהן בבגרות . במסגרת המדיניות החדשה , אושרו לפני כמר , חודשים השפות הרוסית והאמהרית כשפה זרה שנייה לבגרות , לתלמידים מהגרים בלבד , במקום החלופות הקיימות , צרפתית וערבית " . באותו פרסום מצוטט שר החינוך יצחק לוי בנמקו את ההחלטה בטיעון כי "היטמעות והיקלטות בחברה הישראלית אין פירושן ויתור על מסורת בית אבא , והינתקות מן המקורות" ( הארץ , . ( 31 . 3 . 1998
|
|