|
|
עמוד:13
שלושים שנה אחרי כנס שייח מוניס תיאר יונתן שפירא בעילית ללא ממשיכים איך , כבר בשנות העשרים , ויתרה האליטה החלוצית בראשות בן גוריון על מימוש השוויון למען צבירת הכוח . מדוע , שואל שפירא , הסכימה מנהיגות העלייה החלוצית ליצירת הפער בין רמת החיים של הפקידים לזו של הפועלים ? ההסבר העיקרי נעוץ בעיניו במבנה המיוחד של המערכת הפוליטית שנוצרה ביישוב . פקידים אלה היוו חוט השדרה של המנגנון המפלגתי , שעליו ביססה ההנהגה את שליטתה . לכן , הפערים בקרב החברה ההסתדרותית הלכו וגדלו גם בתקופות של שפל ומצוקה , כאשר אלפי פועלים היו מובטלים . בן גוריון הצדיק את המעשה , וטען שלולא היו מעלים את שכר המנהלים והפקידים היו מאבדים את שירותם של אנשי האינטליגנציה , שהיו מעדיפים לעבוד במשק הפרטי ולשרת את הבורגנות . טיעון זה , המלמד לא מעט על טיבה של מערכת הערכים המפורסמת שבה היו עובדי ההסתדרות אמורים להחזיק , חזר על עצמו אין ספור פעמים למן ימיה הראשונים של המדינה בדרך . מכל מקום , כך התהווה בהדרגה המעמד הביורוקרטי שהחל להכתיב את אורחות החיים של היישוב . ההתיישבות נהפכה ל"קבוצת מיצב" סגורה ואקסקלוסיבית , העילית החלוצית מבני העלייה השנייה היוותה את ההנהגה הפוליטית העליונה , ואילו המעמד הביורוקרטי היה למעמד מוליך בחברה החדשה בכל הקשור לסגנון החיים , לערכים ולנורמות ההתנהגות החברתית . מטרותיהם היו יוקרה חברתית , קידום במדרג הביורוקרטי ושיפור מצבם הכלכלי . מטרות אלה אומצו בהדרגה על ידי האוכלוסייה 4 העירונית כולה . על כך הוסיף יונתן כי למרות העובדה שההסתדרות איגדה את רוב הפועלים , לא נוצר בארץ מעמד פועלים בעל הכרה מעמדית וסגנון חיים משלו , וכי מעמד זה עבר תהליך מהיר של התברגנות , בדומה לתהליך שעבר על היהודים שהיגרו לארצות הברית . מהגרים אלה באו מרקע מעמדי ותרבותי דומה לזה של החלוצים ודבקו אף הם באידיאולוגיה סוציאליסטית ; גם הם החלו את חייהם בארץ החדשה כפועלים , וגם הם נעו במהירות בחזרה למעמד הבורגני , בעיקר למסחר ולמקצועות החופשיים . היו ביניהם מי שהמשיכו בו זמנית את פעילותם במפלגה סוציאליסטית ולא ראו בכך כל סתירה . לא כך היה יכול להיות בארץ ישראל : כאן לא ניתנה לגיטימציה אידיאולוגית לתהליך החזרה של החלוצים לעיסוקים לא פועליים . אולם , מאחר שתהליך זה נמשך במלוא עוצמתו , הניגוד בין האידיאולוגיה המוצהרת להתנהגותם האישית ולשאיפותיהם של רבים מן התושבים נהפך למרכיב חשוב בתרבות הישראלית כולה . בקרב הממסד הישראלי מבני דורו של יונתן - שבו בלטו רבים מקרב בניהם של אנשים שעברו את מסלול ההתברגנות וההתעשרות אך ברמת הפיזיולוגיה דבקו בעקשנות ב"ערכי תנועת העבודה" - היו אלה דברי כפירה ומינות ממש . האבות זנחו את העבודה הגופנית ברגע שרק יכלו והשאירו אותה לבאים אחריהם , העולים החדשים , ואילו הבנים , בוגרי בתי הםפר התיכוניים ותנועות הנוער החלוציות , אחרי שבילו תקופת מה בקיבוץ , 2 שפירא , י' . ( 1984 ) עילית ללא ממשיכים ( ע' . ( 44-43 תל אביב : עם עובד . 3 שם , ע' . 44 4 שם , ע' . 47 5 שם , ע' . 50
|
|