|
|
עמוד:8
לא כל אלה שרואים בו מורה הלכו באותה דרך שסלל אך כולם אימצו את רוח חשיבתו : הביקורת היא חיונית לדמוקרטיה הישראלית וליכולתה לעצב דרכי חשיבה חדשות ואופני הכללה של קבוצות רבות יותר בחברה הישראלית . יונתן שפירא ציפה שהחוקר , האינטלקטואל ואיש הספר יבקרו ללא רחם את השררה והכוח ; אך הוא תבע מהם שיעשו זאת ברצינות , במקצועיות וביושרה אינטלקטואלית . האוניברסיטה היתה ביתו וכל עולמו והוא ראה בה את המיקום העדיף לעריכת הביקורת האינטלקטואלית . ברוח זו נערך הכנס תמורות בחקר החברה הישראלית , וברוח זו ערכנו אנו , שלושה מתלמידיו , את הגיליון הנוכחי של סוציולוגיה ישראלית . לא כל המאמרים שהוצגו בכנס כלולים בגיליון הנוכחי וחלק קטן מן המאמרים המצויים בו לא הוצגו כלל בכנס . עם זה , בדומה למטרתם של מארגני הכנס בדצמבר , 1996 העיקרון שהנחה אותנו בעריכת הגיליון היה לאפשר לקהל הקוראים הצצה - אם גם חלקית ונטולת יומרות של מיצוי - אל תוך עולם החשיבה הםוציו פוליטי כפי שהתפתח בישראל במהלך העשור האחרון . הגיליון הנוכחי מכיל תשעה מאמרים המשקפים התפתחויות עכשוויות בחקר הפוליטיקה והחברה בישראל . מאמרה של דבורה ברנשטיין , "מה שרואים משם לא רואים מכאן : היבטים ותוכנות בהיסטוריוגרפיה , "הישראלית עורך דיון מאיר עיניים בחשיבותה של ההיסטוריה החברתית למחקר ביקורתי של החברה הישראלית ומעלה את התהייה בדבר היות ההיסטוריוגרפיה בישראל , בעבר ובהווה , היסטוריה של עליתות ושל מוסדותיהן . ברנשטיין מגייסת את נסיונה בחקר עולם ההתנסויות של נשים בחברה היישובית ומערכת היחסים בין פועלים יהודיים וערביים בשוק העבודה בארץ ישראל המנדטורית על מנת להדגים את חיוניותה של ה"היסטוריה מלמטה" להבנת המימד הדינמי של המפגש בין העליתות והשכבות הכפופות להן . משמעותו של המפגש בין הפוליטיקה הממוסדת לבין "הקולות מן השטח" הוא גם נושא מאמרו של אורי בן אליעזר , "האם מתהווה חברה אזרחית בישראל ? פוליטיקה וזהות בעמותות . "החדשות בן אליעזר מתחקה אחר מגמות עכשוויות הבאות לידי ביטוי בהקמתן של עמותות שעניינן בנושאים הקשורים לאדם , לזכויותיו , להעדפותיו , לזהותו , לגופו ולאיכות סביבתו . הוא בוחן את המגבלות המקשות על התנועות החדשות בישראל לייצר עולם של זהויות ומשמעויות חלופי לזה המוצע על ידי מדינת האומה ולתרגמו להשפעה פוליטית של ממש בדומה למתרחש באירופה . ניתוח התפתחויות עכשוויות המבטאות את הקשר הדיאלקטי בין המקומי והעולמי מהווה מוקד מאמרו של אורי רם , "בין הנשק והמשק : ישראל בעידן . "העולמקומי רם משרטט את הפרופיל של המבנה הכלכלי הפוסט תעשייתי ושל התרבות היחידאית הצרכנית המתהווה בישראל כחלק מהשתלבותה ברשת הגלובלית ובתהליך השלום האיזורי . כמו כן הוא בוחן את ההשלכות המעמדיות והפוליטיות הנגזרות מהקיטוב הדיאלקטי בין שתי האופציות החלופיות שסביבן מתחוללת בשנים האחרונות מערכה אידיאולוגית בישראל : הגלובליזציה הקפיטליסטית והלוקליזציה הלאומנית . גם מאמרו של חנן חבר מציג דיון באופציות חלופיות לעיצוב דמותה של הקהילה המדומיינת בתרבות הישראלית ובסיבות שבעטיין לא מומשו אופציות אלה אך גם לא נדחו במלואן . תחת הכותרת "קהילה ילידית מדומיינת : 'ספרות כנענית' בתרבות , "הישראלית חבר מנתח את האופן שבו האופציה הזהותית ה"ילידית" שהציעה הספרות הכנענית אופיינה כל העת ב"דיבור : "כפול גם כקריאת תיגר על הניסיון הציוני לעגן את
|
|