דפוס התעסוקה של נשים: השפעות ארוכות־טווח על שכרן

עמוד:243

לכך שתעסוקה חלקית בישראל אינה שולית . רמת ההתארגנות באיגוד מקצועי גבוהה מאוד בישראל , ( Haberfeld , 1992 ) ועובדה זו משפיעה על זכויות התעסוקה של העובדים , כולל אלה העובדים בעבודה חלקית . כל עובדי המגזר הציבורי , עובדים חלקיים או מלאים , מוגנים בהסכמי עבודה קיבוציים , וחוקי ההרחבה פירושם שרוב התנאים של הסכם קיבוצי בין האיגוד וארגון המעסיקים חלים על כל המועסקים בלא קשר לדפוס ההעסקה שלהם . אי לכך העובדים החלקיים בישראל ( בדומה למקובל בכמה מדינות באירופה , ראו : ( Natti , 1995 נהנים מזכויות דומות ומתנאי עבודה דומים לאלה של העובדים בעבודה מלאה . מדיניות התעסוקה לגבי נשים בישראל משקפת אם כן שתי תפיסות מרכזיות הקיימות בחברה הישראלית : מצד אחד , הציפייה שנשים יטלו חלק פעיל בשוק העבודה ; מצד אחר , מרכזיותה של המשפחה בישראל , הבאה לידי ביטוי בשיעור ילודה גבוה וביציבות משפחתית רבה , והתפיסה כי הטיפול בילדים הוא בראש ובראשונה מטלה של נשים . ברוח זו קיימת תמיכה מוסדית נרחבת בעבודת נשים : חופשת לידה ממוסדת , גני ילדים לגיל הרך המקיפים את רוב הילדים מתחת לגיל בית ספר , וחוקי עבודה נוספים . אך יחד עם זאת , מערכת החינוך מציעה רק יום לימודים קצר . בכך האפשרויות של אימהות ליטול על עצמן משרה מלאה מוגבלות . על רקע מבנה מוסדי זה , אנו בוחנים בעבודה הנוכחית באיזו מידה התעסוקה המקוטעת והמעבר לתעסוקה חלקית משפיעים על התגמולים לנשים . התמקדנו בתוצאות של אסטרטגיה נפוצה שנשים בארצות רבות משתמשות בה , בכלל זה בישראל , והיא המעבר לתעסוקה חלקית בשנים של גידול הילדים . בניגוד לתפיסה הרואה בתעסוקה החלקית ביטוי למחויבות נמוכה לשוק העבודה , לטענתנו , הסדרים מוסדיים המביאים בחשבון את תפקיד האשה במשפחה ( או מבקשים לשמר תפקיד זה ) יקטינו את ההבדלים בין סוגי התעסוקה השונים . כתוצאה מכך , ה"קנס" על סטייה מהתעסוקה המלאה המקובלת יהיה מזערי . הנתונים ושיטת המחקר המחקר מבוסס על נתוני מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית העירונית הבוגרת בישראל . הנתונים נאספו לקראת סוף 1994 במסגרת פרויקט בינלאומי international ) ( Social Survey Program שעסק בעמדות כלפי משפחה ותפקידי המגדרים . השאלון שהופץ בישראל כלל שאלות על מאפייני התעסוקה של המשיבים ושל בני זוגם ( במקרה של נחקרים נשואים או כאלה הגרים עם בן זוג ) בשלבים שונים במהלך חיי המשפחה , נוסף לשאלות על מצב התעסוקה הנוכחי , הכנסה מעבודה ומאפיינים דמוגרפיים שונים . מכיוון שהעניין שלנו הוא בקשר שבין השלב בחיי המשפחה לבין תעסוקת נשים , נערך הניתוח על תת מדגם בן שבע מאות שמונים ושבעה מרואיינים שהיו הורים לילדים בגיל בית ספר 1 לפחות בזמן עריכת הסקר . במסגרת המחקר התבקשו המרואיינים לתאר את דפוס התעסוקה שלהם ושל בני או בנות זוגם במהלך ארבע תקופות בחייהם : לאחר שנישאו אך בטרם נולדו להם ילדים ; 1 אוכלוסית המחקר כללה גם נשים , אימהות לילדים בגיל המתאים , שלא היו נשואות בזמן המחקר .

רמות


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר