|
|
עמוד:7
על הכריזמה ובניית המוסדות : קווים למורשתו האינטלקטואלית של פרופסור יונתן שפירא דיל יהודה שנהב * הוא היה אינדיווידואליסט מושבע . הוא חי לבדו בדירה צנועה , קרוב לחוף הים בתל אביב , ומת לבדו בבוקר של יום שבת , בחדר בקומה הארבע עשרה של מלון ניו יורקי . החדרנית , שפגשה אותו יום קודם ומצאה את גופתו ביום שאחרי , לא הזילה דמעה . מלמלה משהו על פשטותו ואמרה שלא טוב היות האדם לבדו . אכן , היה צנוע ונעדר אותה פומפוזיות המאפיינת פרופסורים מכובדים בקמפוסים . איש מן הזן הישן . אינטלקטואל אמיתי , לבוש ברישול , בז לכיבודים . חסרה לי מאוד נוכחותו הבלתי משתמעת לשני פנים , אבחנותיו החכמות , אפילו חוסר האונים שלו . חסרות לי שיחות הטלפון עימו , הפגישות הקצרות בביתו ברחוב ויתקין , והערבים הארוכים במסעדות ובפאבים התל אביביים במוצאי ימי חמישי . השולחן שלו , "ביבר"ב לאחר הסמינר המחלקתי , נהפך לסמל ה"מקום" של הסוציולוגיה התל אביבית . לא היה כמוהו מומחה לספק לנו - דור ההמשך - פרשנות פוליטית על כוס של יין , או פרספקטיבה סוציולוגית על ארוחת דגים . הוא לימדנו שיש לנקוט משנה זהירות כאשר אנו מאמצים גרסה היסטורית , ונגע בה באמת שלו באופן אלגנטי , שקט , לא מתיימר . הוא אהב "את . "הצעירים תמיד עודד אותם , תמך בהם , שימש שליח למענם לפני מוסדות האוניברסיטה . מעולם לא הסתיר את עמדתו , והפעיל את כוחו תמיד מתוך אמונה אמיתית בדרכו ובתפקידה של האוניברסיטה . מעט מאוד נהגתי להחמיא לו . אולי התביישתי . גם הוא היה נבוך מעט , ולא איפשר . אבל היתה הזדמנות אחת בה העזתי והצלחתי לומר עליו מספר דברים אחדים בנוכחותו . בדצמבר 1996 ארגן יונתן שפירא , בשיתוף עם זאב שטרנהל , כנס מרשים על החברה הישראלית . הוא אירגן את הכנס משום שחש , כך אמר לי , שחלות תמורות משמעותיות בחקר החברה הישראלית , תמורות שיש לתת להן קול וביטוי . הסיבה האמיתית לאותו כינוס לא היתה דווקא תמורה כלשהי בחברה הישראלית - שכן תמורות חלות כל הזמן אלא בעיקר תמורה שחלה במבנה ובאופי של הקהילייה החוקרת את החברה הישראלית . אני סבור שבכנס הזה ניסה יונתן לציין את השינוי שחל בחקר החברה הישראלית , מתוך אמונה ששינוי זה - בעיקר התגבשות דור של צעירים - מבטיח מחקר מפוזר יותר גיאוגרפית , מגוון יותר תיאורטית ומשוחרר יותר מבחינה אידיאולוגית על החברה הישראלית . החוקרים שהתכנסו אז בתל אביב , ממרחבי הקמפוסים השונים בארץ , רובם צעירים , אמרו את דברם במשך יומיים של דיונים מרגשים ומרתקים לפני קהל שגדש את האולמות . היה קל להבין שמדובר בגישות ביקורתיות , אבל היה קשה עדיין לזהות קו משותף בדבריהם . * החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה , אוניברסיטת תל אביב .
|
|