|
|
עמוד:13
לאחר הכיבוש המוסלמי ( 638 ) הורשו היהודים לשוב לעיר והם גרו בה ברציפות כ 460 שנה , עד לכיבוש הצלבני . ( 1099 ) עד אמצע המאה ה 11 התגוררו היהודים מדרום להר הבית , אולי באזור "עיר . "דוד נראה , על כן , שבית העלמין היהודי היה אז ממזרח למקום ישיבתם של היהודים , באזור כפר השילוח של ימינו , שהמשיך לשמש לקבורה גם בתקופה האיובית . ( 1260-1187 ) ראשיתו של בית הקברות ליד חומת הר הבית בתקופה הממלוכית עם חידוש הקהילה היהודית בירושלים בתקופה הממלוכית ( 1260 ) החלה הקבורה במדרון המזרחי של הר הבית ומדרום מזרח לו . הידיעה הראשונה על כך היא מ . 1347 / 48 הנזיר האיטלקי ניקולו פוגיבונסי מעיד : "ממערב עומדות חומות הר הבית והר גבוה אשר בו נמצא בית הקברות של היהודים . " ... לפי ר' עובדיה מברטנורא : ( 1488 ) "עמק יהושפט ... שם קברות היהודים עתה . הקברים הישנים תחת הר הבית בשיפוע אצל העמק . " ... הוא מבדיל , אפוא , בבירור בין הקבורה בימיו לבין קברים ישנים יותר במדרון הר הבית . במהלך המאה ה 14 נאלצו , אפוא , היהודים להפסיק את הקבורה סמוך לכותל המזרחי של הר הבית ולהעתיק את בית הקברות לנחל קדרון . תלמידו האלמוני של הרמב"ן מעיד בשנת ... " ; 1400 עמק יהושפט שם בית הקברות לישראל בתחתית הר הבית . " ... מכאן , שבית הקברות היהודי בסוף המאה ה 13 ובראשית המאה ה 14 השתרע תחילה סמוך לכותל המזרחי של הר הבית , ואולי גם מדרום מזרח לו , באזור כביש העופל ומתחתיו . מסיבות לא ברורות , אולי בשל התחלת קבורה מוסלמית באזור , נאלצו היהודים להעתיקו לעמק יהושפט , שהיה נוח יחסית לקבורה . בית העלמין במאות ה 17-16 בראשית השלטון העות'מאני גדלה הקהילה היהודית בירושלים , עובדה המשתקפת במספר הנפטרים וברכישת קרקעות נוספות לקבורה . ברם , חלקים רבים מהר הזיתים ונחל קדרון היו ברשות הווקף המוסלמי ווקף" ) , ( "צלאחיה והרכישות לוו בסכסוכים רבים , כעדות המסמכים שנתגלו לאחר מלחמת ששת הימים בבית הדין השרעי . הקרקעות שנרכשו היו באפיק הנחל , כנראה מקבר זכריה או יד אבשלום בצפון , ועד לקרבת מעיין הגיחון , וכן במדרון העולה מזרחה מאפיק הנחל לעבר "קבר בת . "רעהפ למרות שהיהודים שילמו במיטב כספם , היה הדבר כרוך בהתדיינות משפטית ממושכת . ברם , למעט מקרה אחד , שבו נאלצו היהודים לפנות קברים בסמוך למסגד עתיק ששכן בקרבת קבר בת פרעה , שאר חלקות הקבורה נותרו , בסופו של דבר , בידיהם . במאה ה 7 ו הצטמצמה הקהילה מכ 3 , 000 נפש בשנת 1623 ל 1 , 500-1 , 000 נפש בשלהי המאה . אך רכישת קרקעות לקבורה לא פסקה בבית העלמין , כפי שעולה מתעודות קניין ששרדו בארכיון העדה הספרדית . על גבולות בית העלמין יש גם עדויות מהתאריכים החקוקים על מספר מצבות . המצבה המתוארכת הקדומה ביותר המוכרת לנו , שנתגלתה באפיק הקדרון , היא משנת שצ"ו / ז . ( 1636 / 37 )
|
|