|
|
עמוד:5
עם הספר כשהייתי נעיר לימים , תלמיד בבית ספר יסודי , רגילים היו לומר לי מורי , גרמנים וצ'כים : 'הסתכל בתרנגולת הזאת , כשהיא שותה . אין היא לוגמת לנימה בלי שתרים את ראשה למעלה , לקראת השמים , כדי להודות ולברך . אל תעשה אף צעד אחד בחייס , בלי להודות , בלי לברך . לא ידעתי אז , כמה קשה יהיה בזמננו , זמן השואה ומחנות הריכוז , לברך ולהתפלל . אך שמרתי תורד . זו של מורי ונדמה לי שלא עשיתי צעד מכריע בחיי . בלי לזכור סיפור זר . על התרנגולת ובלי לנסות להרים את ראשי לשמים ולהודות . וכעת כשזכיתי , אחרי שעברתי את גיל , 85 לגמור את הספר הזה , בוזדאי עלי להודות ולברך על המוגמר . ויורשה לי לומר כאן מלים אחדות על הכוונה של הספר ושל שורת הסםרים שהוא מיועד להיות ההתחלה שלהם — תולדות הפילוסופיה בעברית . עברו בערך עשרים שנה מן היום בו החליט מוסד ביאליק , לפי ההצעה של מר משה גרדון , להוציא היסטוריה כוללת של הפילוסופיה בשפה העברית . תולדות הפילוסופיה כתובות בעברית לשם מה ז האם לא היה יותר פשוט לתרגם את הספרים הקלאסיים בתחום זה של אומות העולם ? חיבורו של ו . וינדלבנד , 'תולדות הפילוסופיה , 'החדשה תורגם בשעתו בידי משה גליקסון לעברית על שלושת הכרכים שלו . אמנם , הספר אזל כנראה כיום מן השוק , אך אפשר לצלמו ( ולוואי והיו עושים כך •(! ובכל זאת נדמה לי , שאותה החלטה של מוסד ביאליק מוצדקת היתד . ושחובתנו , חובת הדור הזה , להוציא אותר . לפועל . שהרי העובדה שאין לנו ער היום היסטוריה מקורית של הפילוסופיה כולה היא חסרון מורגש בחיינו הרוחניים . ספרו של י . י . גוטמן ז"ל , שנכתב גרמנית והוצא בתרגום עברי על ירי מוסד ביאליק ( א''תשי . ( ' פילוסופיה של היהדות מקדמת ימיר . ועד לדורות , 'האחרונים היא היסטוריה של הפילוסופיה של ד ת ישראל . ואופייני הוא בשביל הדור של מורי וידידי הנכבד , י . י . נוטמן ז"ל , שהוא רואה חתך חריף בין הפילוסופיה של היהדות , שעליה הוא כותב , ובין הפילוסופיה הכללית . דבר זד . בולט בשורות שהוא מקדיש לשפינוזה . כשהוא בא לדבר על שפינתה הוא אומר ( עמ 241 של ההוצאה העברית : ( 'שיטתו של שפינוזד . אין מקומר . בעצם תולדות הפילוסופיה היהודית , אלא בהתפתחותה של המחשבה האירופית . 'החדשה והוא ממשיך ואומר שם על שפינתה : 'השפעתו מצויר . כולה מעבר לעולם ישראל , ומקומה בתולדותיה של הפילוסופיה החדשה בלבד . רק מן היום שהיהדות נצטרפה לחיים הרוחניים של עמי אירופה , חדרה ונכנסה משם גם אל תוך עולם . 'ישראל לפני חמישה או ששה דורות התפלל ר' נתן , תלמידו הגדול של ר' נחמן מברצלב : 'ולא די שהגויים מושלים עלינו בגוף וממון אף גמ הם רוצים חס ושלום להתגבר בחוכמתם החיצונית המוסעת והםכלר , אשר באמת כל חוכמתם היא כסילות ואיולת גמור . וכבר נתפסו הרבה מאחינו בני ישראל ברשתם ובמצודתם הרעה , ועוד הם צודים לקחת ולטרוף ח"ו עוד נפשות ישראל ברשת חוכמתם המוטעת של פילוסופיה ואפיקורסות וכפירות אשר נתפשטה מאד בעוונותינו . חוס וחמול עלינו והוציא את בלעם מסיהם' ( לקוטי תפילות , חלק ראשון , ירושלים תשי '' ז , עמ' קי"ט ואילך . ( עם כל התהום שבין שתי העמדות האלה הרי המשותף בהן הוא בראיית היהדות כמשהו נפרד מן העולם . דומני , המשמעות הגדולה , ההיסטורית , של ההפיכה הציונית בתוך היהדות היא שאין אנו רוצים ואין אנו יכולים לחיות חצויי נפש , יהודים מכאן ו'אנושיים' מכאן . זהו תהליך היסטורי רוחני , אשר תולדותינו כפו עלינו ואין אנו » כולים לעצור אותו , אף על פי שאנו יודעים שפני היהדות , אשר תועמד במאבק רוחני זה עם העולם , עשויים לשתנות , משתחדל היהדות להיות כגדר 'שמורה' בהיסטוריה , אלא תתייצב ותתמודד עם העולם . כשביקר בירושלים שנים מעסות אחדי הקמת המדינה הפילוסוף והתיאולוג הפר 1 טסטאנסי המפורסם פאול טיליו ובאתי להקביל את פניו , היתר . שאלתו הראשונה : 'היש לכם כבר בירושלים
|
|