|
|
עמוד:י
הסוגיה השנייה שהפילוסופיה של קאנט עוררה , וההידרשות אליה נעשתה ציר של דיונים פילוסופיים דווקא אצל פילוסופים שקרקע גידולם היה בשיטתו של קאנט , היא הסוגיא של הדבר כשהוא לעצמו , שעליה אמר יעקובי שבלי ההנחה של הדבר כשהוא לעצמו אי אתה יכול להיכנס לתוך השיטה של קאנט , אך עם הדבר כשהוא לעצמו אי אתה יכול להישאר בתוך שיטה זו . סביר לנו שסוגיה זו נידונה בספר שלפנינו בזיקה לפילוסופיה של שלמה מימון , שהרי שמואל הוגו ברגמן הקדיש ספר מקיף לניתוח שיטתו של מימון על צדדיה , מקורותיה והשפעתה h ברגמן היה בחמישים השנה האחרונות מן הראשונים ומן הבולטים , שהעלו את שיטתו של מימון למוקד של תשומת דעת היסטורית ושיטתית . מימון טען נגד עצם הנחת מציאותו של דבר כשהוא לעצמו , שעל פי טיבו ומעמדו במערכת ההכרה —וזו דעתו של קאנט — מונח הוא כולו מחוץ להכרה . הוא ניסה להראות , כי הנחה זו אינה הכרחית להסברת התהליך של ההכרה , ובכד הבליט את הכיוון שנוכל לכנותו אימאננטיות שלמה של ההכרה . הפרק הדן במשנתו של מימון מראה , כי מימון , שהציב אידיאל הכרתי העומד על אימאננטיות , ידע במקביל לכך , כי מצויים למעשה גבולות להכרה . מימון רצה — כפי שברגמן מכנה זאת—באידיאליזם טראנסצנדנטאלי כקזכלתנות עקיבה . על פי כיוון זה החומר שעליו חלה ההכרה אינו אלא פירוט של הצורות . אך מימון יודע , כי אידיאל הכרתי זה אינו בר מימוש בפועל , ומצד זה הוא רואה את ההכרה מרחוק ואליה אין הוא מגיע . היסוס זה או שניות זו יש בהם לעצמם דחיפה לנסיונות פילוסופיים בכיוונים אחרים , וביניהם נסיונות הנאחזים עדיין בקאנט , נסיונות המפרשים את קאנט בכיוון מיוחד ואלה היוצאים מעבר לתחומים ששורטטו על ידי קאנט . [ ג ] הרבארט , אשר הספר מקדיש לו פרק מקיף ומפורט , רואה את עצמו קשור לקאנט , אולם הוא מבקש להציב שיטה פילוסופית שלא תהא , אם מותר לומר כד , יומרנית כמו השיטה של הכוליות האימאננטית . הרבארט טען ללגיטימיות של הריבוי , כלומר להימנעות מעריכה שיטתית שיש בה השוואה שלא בדין בין היחידות השונות . הרבארט ביקש להציב במקום הכוליות , שהיא אחדות מקפת , מערכת של ריבוי , שבתוכה שרויים המרכיבים הפרטיים ביחסים . מערכת היחסים באה במקום המערכת של האחדות הכיליית . ההודיה בריבויה מאפשרת לקיים גם את הדבר כשהוא לעצמו , כי הדבר כשהוא לעצמו ככל שהוא מהות שאינה ידועה בתוכנה , ודווקא 1 הפילוסופיה של שלמה מימון מאת שמואל הוגו ברגמן , מהדורה שנייה מתוקנת ומורחבת , ירושלים תשכ"ז , הוצאת ספרים ע"ש י . ל . מאגנס , האוניברסיטה העברית . הספר מצוי גם בתרגום אנגלי .
|
|