|
|
עמוד:12
אל פסגתה , באופן שכל הוויה עוגנת מעתה בתוך הקאטיגוריות של השכל , ומצד אחר מצמצם הוא את תחום שיפוטו של המדע לתופעות . 'המדע רשאי — וחייב — להסביר את הכול בעזרת הקאטיגוריות שלו . אך מה שהוא מסביר , הוא עושה על ידי כך , "תופעה"ל לאו בייקט . אך האדם החי והפועל , המחליט והמכריע , אינו הי כאובייקט , אלא כסובייקט עם סובייקטים , כ"אני" עם . "אתה"ה באשר אנו חיים — חיים אנו מתוך האמונה . אך כוחו של המדע בעינו עומד — בגבולות ביקורת התבונה . 'הטהורה הבאנו את דברי ריקארט כאן , כדי להראות את ההסכמה בין יעקובי ובין קאנט בד בבד עם הניגוד ביניהם . נקודת המוצא של שניהם היא אחת : שניהם רוצים למצוא אפשרות של פיתרון חיובי לקשיים שבהם נסתבך המדע השכלי , שהוא שכלי בהכרח טבעו . אך יעקובי חושב , שהצלת יכולה לבוא רק ממה שהוא קורא אמונה , היינו ההסתמכות על חושינו במובן הפשוט , ואילו קאנט מסתמך על אמונה הנקנית לדעתו על ידי הדואליזם הקריטיציסטי , שבו נלחם יעקובי ( ראה פרטים בספר , , Richard Kroner , Von Kant bis Hegel , Bd . 1 , 1921 עמ' , 308 'ביקורתו של יעקובי את הפילוסופיה של . ( 'קאנט מלחמתו של יעקובי בתורתו של קאנט מכוונת במיוחד כנגד הנחת הדברים כשהם לעצמם ו'הפעלה' ( Affection ) של החושניות על ידי דברים כשהם לעצמם . בלי הנחת ההפעלה הזאת אין להיכנס לתוך שיטתו של קאנט , אך עם ההנחה הזאת אי אפשר להישאר בתוך השיטה , כי היא הורסת אותה מבפנים . לכן אין 'אמונתו' של קאנט אמונה ממשית , ואין היא מקנה לאדם את המנוחה , את הוודאות , שהפילוסופיה שואפת אליה , כמו שראינו לעיל . כאן באה הפילוסופיה של פיכטה להמשיך את מפעלו של קאנט . חיבורו של פיכטה 'תעודת האדם' מתקרב קירבה מיוחדת אל יעקובי , בעיקר בספר השלישי שבו מסיים פיכטה את החיבור ואותו הכתיר בכותרת . 'האמונה' להלן נעמוד על פרטי החיבור הזה ונראה , שגם שם מצא הפילוסוף את המנוחה המקווה רק לזמן מועט , והאמונה , כביכול , הפכה תחת ידיו של הפילוסוף לדעת חדשה , היינו ל'תורת . 'המדע אך לעת עתה נפנה אל פרטי תורתו של יעקובי .
|
|