|
|
עמוד:יא
( ג ) התוכן של המושג 75 ' מכלול של כל חלקי המושג , כשהחלקים קשורים לפי אופן קביעתם . 'ההדדית תוכן הסכמי , תוכן סובייקטיבי , תוכן מיטאםיסי . הצורה הסובסטאנציאלית . ( ד ) המושג ומושאו 79 היחס ההתכוונותי . אנו מבדילים בין היחס של המושג אל מושאו ובין יחס המושג לעצם . המושא הוא ה'משמעות' המתאימה לשם . השם 'מסמן' את המושא והוא 'חל' על העצם . לכל מושג מתאים מושא , אך לא תמיד מתאים לו עצם . עמדותיהם של ב 1 לצאנו ושל ראסל . הביטוי 'אפס' אינו שם אוטוסימאנטי . . 'אינפיניטאציה'ה ( ר ( . ההיקף של המושג 84 התלות ההדדית בין התוכן וההיקף . נסיונות לקבוע את תוכן המושג על ידי היקפו , והקושי הכרוך בהם . נימוקיו של שרידר לקדימת ההיקף . פריגה מגן על קדימת התוכן להיקף . 0 ) חילוקי דעות בנוגע להגדרת ההיקף 88 ההיקף כמכל 1 ל המינים או כמכלול העצמים ( אישים ) י דעות שונות של לוגיק נים . היקף אובייקטיבי והיקף סובייקטיבי ( קיינס . ( ההבחנה של לואיס . ( ז ) שם יחיד , שם פרטי ושם כללי . התיאור 91 מאב של משמעות . השמות מציינים בדרך כלל את העצמים בתיווכם של המוש גים . לא כן שמות היחיד במובן המדויק . צורות מעורבות . שמות יחיד רבי המשמעות . השם הפרטי אינו שם היחיד , כיוון שיש לו משמעות . כיצד נעשה שם כללי לשם פרטי . הכינוי על ידי ה'א הידיעה . התיאור וסכנותיו . ניתוח התיאור על ידי ראסל . ( ד (! האינדיבידואום . לתולדות הבעיה 97 תורת אריסטו על החומר . עקרון האישיות בימי הביניים . המפנה על ידי תורת אוקאם . עקרון זהות הנבדלים של לייבניץ . החלל והזמן כעקרון האישיות . ( ט ) הבעיה של האישיות כבעיה הגיונית 102 הגדרתו של ו 1 לף : האיש הוא 'הקבוע מכל , 'הבחינות הטיפוס של האיש שונה מן הטיפוס של הנשוא , ולכן נשארת תהום פעורה בין המין הנמוך ביותר ובין האיש . המשפט הפרידיקאטיבי והמשפט המזהה . תווית מיידעת ותווית סותמת . ( י ) התפקיד ההגיוני של עקרון האישיות . זהות ושוויון 107 אי הבדלות — פירושה אינו עדיין זהות . זהות התוארים אינה מרשה עדיין לזהות את האישים , שהם נושאי התוארים האלה . ( יא ) קביעת האישיות היא מבחינת תורת ההיגיון פעולה שרירותית 109 .. מן הנמנע הוא עיקרון אחד של האישיות . האישיות נקבעת פעם על ירי ההתפת חות האורגאנית הרצופה ופעם על ידי התכלית . זהות בלתי אמיתית ( קארגאס . ( זהות שבהתהוות ( קורט לוין . (
|
|