|
|
עמוד:9
ניתן להשתחרר ממנו אלא במחיר ניכר . יהיה צורך בלא פחות מהפרה גלויה ומתגרה עול החוקים , ביטול האיסורים , התפרצות של הדיבור , כינונה מחדש של ההנאה בתוך הממשי , וכלכלה חדשה לגמרי בתוך מנגנוני הכוח . שכן אף זיק האמת הקטן ביותר מותנה אף הוא על ידי הפוליטיקה . לתוצאות ממין זה אין לצפות אפוא מפרקטיקה רפואית וגם לא משיח תיאורטי , חמור ככל שיהיה . בדרך זו ניתן להוקיע את הקונפורמיזם של פרויד , את ההשפעות המנרמלות של הפסיכואנליזה , את גודל הביישנות שמאחורי ההיסחפויות הגדולות של רייך , ( Reich ) ואת כל תוצאי ( effets ) השילוב וההתערות המובטחים על ידי "מדע" המין , או על ידי הפרקטיקות , שאפילו אינן מפוקפקות , של הסקסולוגיה . שיח זה על אודות הדיכוי המודרני של המין עומד איתן , בלי ספק , משום שקל לתמוך בו . ערובה היסטורית ופוליטית נכבדה מגינה עליו . קביעת לידתו של עידן הדיכוי במאה ה 7 ו , לאחר מאות שנים של קיום באוויר פתוח ושל ביטוי משוחרר , מאחדת אותו עם התפתחות הקפיטליזם : הדיכוי הופך חלק מן הסדר הבורגני . הכרוניקה הקטנה של המין וטרדותיו מועתקת על נקלה אל תוך ההיסטוריה החגיגית של אופני הייצור ; הבלותה נעלמת מן העין . עיקרון של הסבר מופיע בעקבות כך כמו מאליו : אם המין מדוכא בחומרה רבה כל כך , הרי זה משום שאינו יכול לדור בכפיפה אחת עם גיוס כללי ואינטנסיבי לעבודה . בתקופה שבה כוח העבודה מנוצל בשיטתיות , האם ניתן להשלים עם התבזבזו תו בתענוגות , למעט אלו המופחתים למינימום שהכרחיים לשכפולו ? המין ותוצאיו אולי אינם מתפענחים בנקל , אך לאחר שהעבירום למקומם החדש , ניתן לנתח את דיכוןם באפס מאמץ . ועניין המין - המאבק בזכות שחרורו אך גם למען הידע המושג על אודותיו , ולמען הרשות לדבר עליו - נמצא מקושר במלוא הלגיטימיות עם כבודו של מאבק פוליטי : המין נרשם אף הוא בתוך העתיד . נפש חשדנית תתהה אולי שמא השתדלות כה רבה להעניק להיסטוריה של המין חסות משמעותית כל כך , בעצם נושאת בחובה את עקבותיהן של אותן הבושות הישנות : כאילו אי אפשר להסתפק בפחות מקישורים מרוממים אלה , אם רוצים ששיח זה יוכל להתנהל או להתקבל . אך ישנה אולי סיבה אחרת שבגללה מעניק לנו ניסוח הקשרים בין מין לכוח במונחים של דיכוי סיפוק רב כל כך : דבר מה שאפשר לכנותו , טובת ההנאה של הדובר . אם המין מדוכא , כלומר , אם הוא נידון לתחום האיסור , אי הקיום של המאה ה 17 עד לסוף המאה ה , 18 היא באה לאחר הרנסנס ולפני התקופה המודרנית שראשיתה במאה ה . 19 חלוקה זו מבוססת על שינויים במבנה הידע והמדעים . את הביסוס לחלוקה זו לתקופות מציג פוקו בספרו "המלים והדברים" . ( Les mots et les Choses )
|
|