מבוא

עמוד:13

מבוא התרגומים הארמיים היהודיים למקרא מוכרים לנו , לכל לראש , מתון / המיגבשים הספרותיים הגדולים — בין שליוו את הדפסת המקרא כמעט מראשיתה בין שנתוודענו להם רק במאה מתוך 'חפירה . 'בספריות מיגבשים אלו הגיעו לידינו בצורות שונות . יש שנתקיימו המלא לספרים שלמים — בחלקם כתוצאה ממעשה עריכה מדוקדק כתרגום אונקלוס ; 2 ויש שלא נתקיימו אלא במקוטע . בצד מיגבשים או שרידי מיגבשים אלו מצויים גם יחידות או שברי יחידות או פסוקים בודדים שנשתמרו בזימונים שונים בכתבי יד התרגומים , בתרגומים לתורה המצויינים 'תוספתא' וכמותם תוספתאות לנביאים . הללו נתקבצו לאספים , ורק ציונים כוללניים כענין 'תוספתא' או 'ת"א' מציינים אותם כחורגים המיגבשים . מסורתם של התרגומים רכשה לה מקום של כבוד במסגרת הפרשנות היהודית , ועדות חותכת לכך הסתייעותה של כל הפרשנות בהם , מימי הרס"ג ועד העת החדשה . לא ייפלא כי הספרות היהודית לסוגיה ולדורותיה אוצרת בחובה שפע בלתי נדלה של מובאות מן התרגומים למקרא , אם לפסוקים שלמים אם לחלקי פסוק או אף למלים בודדות . יש להדגיש כי רובן המכריע של המובאות יש כנגדן מקבילות במיגבשי התרגומים המוכרים לנו . אחר , המקור הלא תרגומי מביא ציטוט מתרגום המצוי בידנו — בין בדיוקו בין בשינוי זעיר . מובאות כאלה אינן מעניננו בכרך זה , עם שיש עניין שנרשום לפנינו את עצם ותרומתן להבנת מעמדו של התרגום במקום , בזמן או בהקשר ספרותי מסרים . בתרגומי אונקלוס ויונתן לתורה , ת"י לנביאים ותרגומי הכתובים , ובאחרונה אף כ"י ניאופיטי . לתרגום זה צורפה משך הזמן אף ! 'מסורה' זו הוהדרה הן ולוז א' ברלינר ( 1877 ) הן ע"י ש' לנדויאר . ( 1896 ) וראה לאחרונה קטעים נוספים ובמיוחד : Pentateuque , Nouveaux Fragments et Autres " , Textus 4 ( 1964 ) , pp . 30-54 G . E . Weil . "La Massorah Magna du Targum du כגון תרגום הקטעים לתורה . מהדורה מדעית מסכמת של תרגום זה יצאה לאור באחרונה ע"י ; Klein , The Fragment-Targumsofthe Pentateuch ( Analecta Biblica 76 ) , Rome 1980 Michael L . שרידים מן התרגום הארצישראלי נתגלו בגניזת קהיר ופורסמו בעיקר ע"י קאהלה ( 1930 ) והוסיפו להתגלות במשך יובל השנים האחרונות . ראה באחרונה סיכום המצאי במאמרו של HUCA 50 ( 1979 ) , pp . 149-164 Michael L . Klein , "Nine Fragments of , Palestinian Targum to the Pentateuch מצויים הן במשולב בתרגומים אחרים , הן כנספח למיגבשים הגדולים , הן בליקוטים עצמאיים . ראה ר' כשר , התוספתא התרגומית לנביאים , עבודת מ . א ,. אוניברסיטת בר איל ן תשל"ג , עמי 2 ואילך . מעמדו של התרגום והיחס אליו ראה לאחרונה אצל א' שנאן , אגדתם של מתורגמנים , ירושלים תשל"ט , . 25-1 קיים עד היום מחקר מקיף וממצה שיצביע על מקומם של תרגום אונקלוס ויונתן ומעמדם הפרשני אצל הפרשנים היהודיים המסורתיים . מבין המחקרים החלוציים נציין את הרישום של התרגומים הארמיים בחיבוריו של רש"י שנעשה ע"י י' אבינרי בספרו — היכל רש"י , כרך רביעי , תל אביב תש"ך , עמי כט-נ . חומר רב משוקע אף בחיבורו של ע"צ מלמד , מפרשי המקרא — דרכיהם ושיטותיהם , א-ב , ירושלים תשל"ח .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר