|
|
עמוד:13
היכולים להיעשות מחוצה לה - לטוב או לרע - בדעת שהיא משיגה . אבל , לאור הגדרת תכליתה של האוניברסיטה , שיקולים בדבר השימושים שניתן לעשות בדעת האוניברסיטאית הם לעולם בעלי מעמד משני בהכתבת פעולותיה של האוניברסיטה , ומובן שהתשובה לשאלה מהי מידת הערך - החיובי או השלילי - של השימושים היכולים להיעשות בדעת האוניברסיטאית תלויה בשיקולים ערכיים , שהס חיצוניים לשיקול הראשוני הצריך להכתיב את פעולותיה של האוניברסיטה , היינו , השיקול 2 של עצם השגת הדעת . לפיכך , שיקולים בדבר הערך הלאומי , החברתי וכיוצא באלה של הדעת האוניברסיטאית הם בעלי מעמד משני במסגרת השיקולים הצריכים להכתיב את פעולותיה של האוניברסיטה . "התרומה החברתית" של האוניברסיטה היא , בראש ובראשונה , חתירתה להשגת 3 דעת לשמה במסגרתן של פרדיגמות אקדמיות . כמחלקה אוניברסיטאית , צריכה הפקולטה למשפטים לעסוק במחקר , המבקש לתת מענה של אמת , במסגרתן של פרדיגמות אקדמיות , ובהתאם לאמות המידה של המחקר האקדמי , על השאלות היסודיות המתעוררות לגבי תופעת המשפט , מתוך חתירה להשגת דעת לשמה על תופעת המשפט . תפקידה המשני של הפקולטה למשפטים הוא להפיץ את האמיתות שהיא משיגה ביחס לתופעת המשפט . . 2 פרדיגמות כיצד קובעת האוניברסיטה מהן השאלות היסודיות שעימן היא צריכה להתמודד במסגרת חתירתה להשגת דעת לשמה ? התשובה היא , שכל פעילות אקדמית מתקיימת במסגרתה של מה שקרא תומס קון ( בהקשר של מדעי הטבע ) פרדיגמה , היינו , מסגרת חשיבה המאתרת ומתארת התגלויות מסוימות של המציאות , מציגה אותן כמושא למחקר ומציעה מסגרות לחשיבה עליהן ודרכים לחקירתן . הפרדיגמה קובעת את הנחות היסוד העומדות ביסוד המחקר ; מגדירה את סוג השאלות שעימן צריכים החוקרים להתמודד ; מכתיבה את שיטות המחקר של החוקרים ; וקובעת מה ייחשב מענה הולם על שאלות המחקר . הנקודה המכרעת לגבי פרדיגמות אקדמיות היא , שהן משתנות מתקופה לתקופה וממקום למקום . כל פרדיגמה היא תוצר של היסטוריה
|
|