|
|
עמוד:64
הוודאי שלו . הוא עלול אפילו להכליל את האמונות השליליות האלו למצבים שבהם הוא הצליח בעבר . התרשים הבא מדגים את מעגל חוסר האונים הנלמד : דואק ( Dweck , 1986 ) שילבה את ההתנהגות של חוסר אונים נלמד במודל שלה על מוטיבציית הישג . היא מבחינה בין שני סוגים של תלמידים : בעלי מעורבות אגו ובעלי אוריינטציית שליטה . תלמידים עם חוסר אונים נלמד מגלים לרוב " מעורבות אגו . " היעדים הבית ספריים של תלמידים אלו מתמקדים בהשלמת המשימות הלימודיות ובהימנעות משיפוט שלילי לגבי היכולות שלהם . הם מאמינים שאינטליגנציה היא מבנה עם כמות קבועה . הם נמנעים מאתגרים , מגלים מידה נמוכה של התמדה מול משימה קשה , יש להם תפיסות נמוכות לגבי היכולות שלהם , והם מראים לרוב סימני חרדה כשהם ממלאים משימה . לעומתם , תלמידים עם "אוריינטציית שליטה" מגלים מעורבות במשימה ומאמינים שניתן לשפר את האינטליגנציה . היעדים הבית ספריים שלהם מתמקדים בלימוד ובהעמקת המסוגלות העצמית שלהם . יש להם תפיסות גבוהות יותר לגבי היכולות הלימודיות שלהם , הם מחפשים אתגרים , וכשהם פוגשים במשימה לימודית קשה , הם מתמידים בה . תלמידים עם חוסר אונים נלמד ותלמידים עם אוריינטציית שליטה אינם נבדלים זה מזה ביכולות האינטלקטואליות שלהם . אף שלתלמידים עם חוסר אונים יש לעיתים קרובות חסרים במיומנויות קוגניטיביות , הרי חסרים אלו אינם מהווים כשלעצמם את הסיבה לכישלון . גם לא כל התלמידים עם לקויות הלמידה נכנסים למעגל הקסמים של חוסר אונים . חלקם ממשיכים להרגיש מסוגלים ומראים דגמי ייחוסים המקדמים הצלחה לימודית . אחד הגורמים המשפיעים על דגם ההתנהגות
|
|