|
|
עמוד:32
לעסוק בפיתוח וביישום תכניות התערבות . גדל מספר המורים המתמחים בלקויות למידה , ובגלל הבסיס השפתי של לקויות למידה רבות התרחב התפקיד של קלינאי התקשורת בזיהוי ובטיפול בתלמידים אלו . גם תחום השיקום המקצועי הפך למרכזי יותר במתן שירותים לאנשים עם לקויות למידה . . 5 הרחבת הביסוס התאורטי ללקויות למידה : במהלך שנות 60-ה 70-וה של המאה העשרים התמקדו התאוריות השליטות בתחום של לקויות למידה בגישה התהליכית באבחון ובטיפול . ההנחה הייתה ש"תהליכי למידה בסיסיים" מסוימים , כולל תהליכים שמיעתיים , חזותיים , תחושתיים , מוטוריים , תהליכי קשב , רצף וזיכרון - כל אלה חשובים ללמידה , ושחסרים בכל אחד מן התהליכים האלו יגרמו ללמידה לקויה . הדוגלים בגישה התהליכית המליצו על טיפול כחסרים ביכולת הלמידה והתפתח מגוון של דרכי אימון תפיסתיות , כמו אימון תפיסתי-מוטורי , ( Kephart , 1971 ) אימון תפיסתי-חזותי-מוטורי , ( Frostig , 1967 ) ואימון תפיסתי-שמיעתי-לשוני . ( Kirk , McCarthy & Kirk , 1968 ) בשנות השמונים של המאה העשרים התנהל ויכוח ער על היעילות של אימון בגישה התהליכית , ובסיומו פינו התכניות התהליכיות את מקומן לגישות הוראה ישירות , ( Direct Instruction ) המתקשרות לחסרים לימודיים ספציפיים . במקביל למגמות אלו פותחו גם מודלים חדשניים להוראת תלמידים עם לקויות למידה , וביניהם המודל הקוגניטיבי ( או המודל לעיבוד מידע , ( המודל הקוגניטיביהתנהגותי והמודל הקונסטרוקטיביסטי . [ ראו הרחבה על המודלים החדשניים בהוראת תלמידים עם לקויות למידה אצל הלהן ושותפיו . [( Lloyd , 1996 Hallahan , Kauffman &) להלן תיאור קצר של שלושה מודלים : . 1 המודל הקוגניטיבי בהוראת תלמידים עם לקויות למידה הושפע רבות מהתאוריה ההתפתחותית של פיאזיה , והוא מתמקד בתהליכים המנטליים של הלומד וביכולתו לנהל אותם . מודל זה ממליץ : . 1 להנחות את התלמיד תוך כדי הלמידה ; . 2 לקשר פעילויות למידה להתנסויות הקודמות של הלומד ; . 3 לעודד את התלמיד להשתמש באסטרטגיות למידה כדי לפתור בעיות . . 2 המודל הקוגניטיבי-התנהגותי מיישם שיטות של ניתוח מטלה במסגרת הגישה הקוגניטיבית . המודל מדגיש בקרה עצמית , כולל : ניטור עצמי , הערכה עצמית , תיעוד עצמי וחיזוק עצמי .
|
|