|
|
עמוד:13
אונס נשים , "במלחמה עוסק במיתוס היריבות בין נשים בעת מלחמה . מיתוס זה מבדיל - ולמעשה מפריד ומושל - בין נשים על רקע מעמדי / מגדרי , במטרה לספק לאשה כבוד וביטחון בסטטוס הגבוה שלה , על דרך הניגוד לרעותה בעלת הסטטוס הנמוך . אמצעי זה מחזק את אשליית מעמדה היציב של האשה , ומבסס את שיתוף הפעולה של האשה עם המערכת הפטריארכלית . מבנה המגדר נבחן באמצעות שני הצדדים המרכיבים את דמות האשה : אמהות ונשיות . הפרק הרביעי , "חוכמת , "האמהות עוסק באידיאל הנשי המתבטא באמהות . דימוי האשה החכמה מעצים את מודל האם האידיאלית , הנתפסת כאם מצילה הנאבקת באופן אקטיבי למען משפחתה , כפי שיודגם באמצעות ייצוגן של ארבע נשים חכמות : עכסה אשת עתניאל , האשה התקועית , האשה החכמה מאבל בית מעכה ואביגיל . הפרקים החמישי והשישי מתמקדים בתמונת הראי של האמהות . הפן ה'אחר' של האשה מושלך על דמות האשה הנוכרייה וכולל שני ייצוגים , שיעמדו במוקד הפרק החמישי , "מין וכוח - האשה הזרה : הזונה , האשה . "המפתה ההיסטוריה של הזנות שופכת אור לא רק על חייהן של הנשים שאיבדו את חסות בית האב מסיבות שונות ( מלחמה , עקרות , אלמנות או עוני , ( אלא גם על יחסי הכוח בחברה , המאפשרים סרסור בנשים . על הרקע הזה , הכלי היחיד שבאמצעותו יכלו הנשים לשנות את גורלן הוא הפיתוי , אשר איים ליטול מהגבר את כוחו . אפיונה המרכזי של האשה הנוכרייה הוא של אשה זרה , אחרת , שזנתה וזנחה את הקודים המגדריים המוסכמים כדי לפתות את הגבר אל חורבנו . אך האיום הגדול ביותר על הסדר החברתי טמון באפשרות של כוח כלכלי ופוליטי בידי נשים . הפרק השישי "מלכות : איזבל , "ועתליה בוחן את ההיבטים ההיסטוריים והאידיאולוגיים בסיפורן של המלכות . המלכות הנוכריות , איזבל ועתליה , הן בנות מלך שמילאו תפקיד של עוצרות , מולכות בפועל , והן מיוצגות כנשים שהשליטו את תרבותן על ישראל ואיימו על יחסי הכוח המגדריים , לכן דמותן ההיסטורית הושחתה והפכה למודל של נשיות זרה . שני הפרקים האחרונים בספר עוסקים באפשרות של פירוק מבנה המגדר באמצעות אלימות מינית . הפרק השביעי "אלימות מינית בחוק
|
|