|
|
עמוד:12
הכלים הספרותיים שבאמצעותם מוסכמה חברתית הופכת לאמת מוחלטת ותמימה ( אכסיומה , ( המצליחה להנציח את המצב הקיים כמשהו טבעי , בלתי ראוי לדיון ובלתי ניתן לשינוי . המטרה השלישית היא לשחזר את סיפורן של הנשים על הרקע ההיסטורי חברתי שבו התנהלו חייהן . מטרות אלה מנחות את אופן הקריאה של הספר : הקריאה שלי בטקסטים המקראיים היא ספרותית פמיניסטית . קריאה כזו היא בהכרח קריאה חתרנית , המתנגדת להנחות הפטריארכליות המושרשות בתודעת הטקסט ומבקשת לחשוף אותן . מטרת הקריאה הפמיניסטית איננה רק העצמת הסובייקט הנשי , דרך העברת דמויות הנשים מהשוליים למרכז , אלא גם חשיפת הדרכים והשיטות ( אסטרטגיות רטוריות ) המנציחות את שליטת הגבר ( אב / בעל ) בחברה , באופן המאפשר קריאה חלופית . ההנחה היא כי הדמות שבדרך כלל נמצאת בשוליים ולא במוקד השיח עשויה לגלות פן נוסף בדמותה של החברה . הסיפור מנקודת מבטו של , 'אחר'ה אשר קולו מושתק , איננו דף ריק ונאלם , אלא סיפורה האלים של החברה הפועלת לשם השתקתו . המאמץ הבלתי פוסק להכחשת סיפורן של הנשים מחייב את האשה לאורך ההיסטוריה לאמץ את המוסכמות החברתיות על זהותה ( המגדר , ( אשר מונעות ממנה פיתוח של זהות מובחנת ומכאן גם חירות אינטלקטואלית , שהיא תנאי ראשון ליצירה האנושית . אם לא תעשה זאת , תשתוק , או שתהיה הד חקייני וקלוש לגדולים ממנה . הספר בודק את האופן שבו מיוצגות הנשים בסיפור המקראי ואת מעמדן החברתי , כפי שהוא משתקף מהחוקים . הפרק הראשון פותח בסקירה ומיון של ייצוגי הנשים , במטרה להציג את הנתונים המקראיים ולעמוד על המשמעות האידיאולוגית של האבחנה בין נשים ישראליות ונשים נוכריות . הפרק השני , "מיון נשים לפי , "סטטוס בוחן את מעמד האשה על פי מקומה במערכת החברתית ( מיצב , ( כפי שהוא מנוסח בחוקי המקרא והמזרח הקדום , וכפי שהוא משתקף מהסיפורים על הגר ושרה , מיכל , רות ונעמי . מיון הנשים לפי סטטוס הוא מנגנון של כוח ושליטה , היוצר אשליה של יציבות וביטחון , ארגון , סדר וצדק . לפיכך , מערך הסטטוסים של הנשים הוא הבסיס לתלות המוחלטת של האשה במערכת הפטריארכלית . הפרק השלישי , "שירת אם סיסרא על
|
|