|
|
עמוד:11
לעתים בעודם ילדים ממש , המתגוררים בבית ההורים . במהרה הפכו הילדים לגברים ולנשים הנדרשים למלא את תפקידם וייעודם בחברה . לתפקיד זה נדרשת הכשרה , שתהפוך את הנער לגיבור ואת הילדה לאשה , וזאת בהתאם למודל המגדרי הנוקשה של החברה הפטריארכלית . התהליך החינוכי המגדרי , שתפקידו להכשיר את הילדים לקראת ייעודם , נעשה באמצעות שירים , סיפורים , פתגמים , חידות ומשלים , ואפילו חוקים . ילדים , בדרך כלל בני אצולה , היו ללא ספק נמעניהם של רבים מסיפורי המקרא , לפחות בצורתם הקדומה , זו שהועברה במסורות שבעל פה , אשר עקבותיה משוקעים בכתובים המקראיים . באמצעות העלילות למדו בני האצולה על הערכים הרצויים , מיהו הגיבור ( הגבר ) ומיהו האנטי גיבור , וגם מיהי האשה הטובה ומי הרעה . תפקידה , זהותה ומעמדה של האשה בחברה נתפסים ' טבעיים' או , 'מולךים' הודות לעלילות ולשירים , לפתגמים , למשלים ולחוקים , ההופכים מוסכמה חברתית למיתוס , חוק טבע שאין לערער 6 עליו . סיפורי המקרא , בכללם גם הסיפור של הנשים , כתובים על ידי גברים , מתפרשים על ידי גברים , מיועדים לגברים , עוסקים בגברים ומטרתם לקדם מטרות של גברים . הנשים לרוב מופיעות בתפקידים 7 משניים של אשת איש , אם או בת , ולא כמשתתפות פעילות . לכן גם ספרות , שמיוחסת לעתים לנשים ( בעיקר שירי אהבה , ניצחון ולעג שהושרו בעל פה , ( שוקעה אל תוך הקאנון המקראי ובדרך כלל שועבדה לנקודת מבטם של המחברים . המקרא מספק לפיכך תשובה לשאלה מה חשבו גברים על נשים , כיצד הם יצרו ועיצבו את דמותן , והוא עשוי לחשוף את ראשית היווצרות המסורות על הנשים , או את השיח הראשוני על הנשיות , שקבע את דמותה , את זהותה ואת מעמדה של האשה . בספר זה אבקש לפרק את מרכיביה של היצירה המקראית הקרויה " . "אשה המטרה הראשונה היא לבדוק את מעמדן החברתי של הנשים באמצעות החוקים והסיפורים המקראיים . המטרה השנייה היא לבחון את המבנים הספרותיים שיצרו את מודל . 'נשיות'ה כיצד נבנה מערך הדימויים של נשים במקרא , אשר מכונן את זהותן המגדרית וקובע את 8 מעמדן ? מהן הדרכים שבהן מעוצבת האידיאולוגיה המגדרית ? מהם
|
|