|
|
עמוד:11
האפרטהייד והמאבק הכול החל עם ואסקו דה גאמה ובארטולומיאו דיאז , הספנים הפורטוגלים שגילו את כף התקווה הטובה . 500 שנה ויותר עברו מאז דרכה רגלו של האדם הלבן בקצה הדרומי של יבשת אפריקה ועד שנתגשמה התקווה - הסדר צודק של מערכת היחסים בין הילידים השחורים והאורחים הלבנים , שהסתערו על האיזור ולא הרפו . המתיישבים הלבנים הראשונים לא היו מגלי העולם הפורטוגלים , אלא הולנדים שהתיישבו לראשונה בקייפטאון ב , 1652 והוגנוטים צרפתים שהוגלו מארצם והתמקמו בדרומה של אפריקה ב . 1688 בסוף המאה ה 18 היו בדרום היבשת , בעיקר באיזור קייפטאון , 15 , 000 מתיישבים לבנים . הם כינו את עצמם "בורים" ( איכרים בהולנדית , ( ומאוחר יותר . "אפריקניים" לא היתה זו אהבה ממבט ראשון . המפגש האלים הראשון בין המהגרים הלבנים והילידים השחורים ( ההוטנטוטים ושבטי הבאנטו ) התרחש כבר בסוף המאה ה 18 עת החלו הלבנים לחדור מאיזור קייפטאון שבדרום מערב היבשת למרכז של דרום היבשת . ב 1820 החלה הגירה של לבנים בריטים לאיזור קייפטאון , ולמתיחות בין השחורים ללבנים נוספה מתיחות חדשה , בין הבורים לבריטים . האחרונים , ליברלים יותר בהשקפת עולמם , התנגדו לניצול המחפיר שניצלו הבורים את הילידים השחורים שעבדו עבורם , וחששו פחות מהילידים בני הבאנטו . על רקע אותן מתיחויות בין הבורים , השחורים והבריטים , התרחש " המסע הגדול" צפונה בשנים 1835 12 , 000 : 1843 בורים על עבדיהם וצאנם נעו אל מעבר לנהר , 'אוראנג במטרה להתמקם במרכז הקצה הדרומי של היבשת . במהלך מסעם הקימו הבורים שתי רפובליקות עצמאיות : טראנסוואל ומדינת אוראנג' החופשית . החל מהיום הראשון נקבעה בשתי הרפובליקות החדשות עובדה , שעוד יהיו לה השלכות כהנה וכהנה : רק דעת הלבנים נחשבת . כאן בלב הקודקוד הדרומי של היבשת , מבוא
|
|