|
|
עמוד:2
מהו עניינו של חקר תלמוד התנאים ? הנה , שערי בית מדרשם של האמוראים פתוחים לפנינו , ויש בידינו לעקוב אחר תלמודם , הפרועה לפנינו בשלל גווניו . חכמי בית המדרש מעלים את המקורות התנאיים ( ואף האמוראיים ) שלפניהם , והרי הם דנים בהם ובפירושם : מקשים ומפרקים , מדייקים ומשיבים , מצמצמים ומרחיבים , ואף "משבשים" ומגיהים . לעומת זאת , תלמודם של התנאים , היינו עיסוקם של התנאים בפרשנות המקורות התנאיים המגובשים שקדמו להם , אינו גלוי מעל לפני השטח . יש אמנם פה ושם דיונים ומשא ומתן בין התנאים , אך הללו אינם מוסבים דרך כלל על מקורות תנאיים קדומים העומדים ככאלה לפני המתדיינים , אלא בעיקר על עצם העמדות ההלכתיות לגופן . לפיכך , דרוש עיון מעמיק במקורות התנאיים שלפנינו כדי לחשוף מתוכם את הרבדים הקדומים , ומתוך כך - את פעילותם של התנאים המאוחרים ביחס אליהם . באיזו מידה עמדו לפני התנאים המאוחרים מקורות מנוסחים ומגובשים ? עד כמה ראו עצמם רשאים לתקנם ולנסחם לפי דרכם י מה היו דרכי העיבוד והפרשנות שנקטו ביחס למקורות אלה ? אלו הן מקצת משאלות היסוד העומדות בפני מחקר זה . אף שכבר נתנו חכמים דעתם למקצוע מרתק זה , למן האמוראים 2 ועד לאחרוני החוקרים , וכבר נאמרו בו דברים חשובים , הנה מיצויו עדיין רחוק מאתנו . אף אנו לא באנו להשקיף על העניין אלא מתוך פרשה אחת , כדי לנסות ולקדם מחקר זה ע"י העמדת מערכת שלמה של הלכה תנאית קדומה , אשר נחשפת מתוך ניתוח המקורות , ואשר שונה ביסודותיה מן ההלכה התנאית המאוחרת והמוכרת לנו . מתוך כך נתבהרה חטיבה שלמה של תלמוד התנאים על מגוון דרכיו . תוצאות מחקרנו זה מסוכמים בפרקי הסיום של כל חלק מחיבורנו , ומתומצתים בפרק הסיום של החלק הראשון . בחרנו בהלכות שומרים דווקא לבחינתו של תלמוד התנאים , לפי שבהלכות אלה יש מקרא מרובה . לפיכך , המדרשות לפרשה זו מרובים הם ועולים מכלל רבדיה של ספרות התנאים ; אלה , בצירוף שאר הדיונים התנאיים בפרשה זו , יש בהם כדי ללמדנו על השתלשלות העיון התנאי ודרכיו . אך הואיל ודיני שומרים מקצוע גדול הוא בתורה , אין עבודה זו מתיימרת להקיפם במלואם , ואין כאן אלא בירור סוגיות יסוד אחדות . מן האמור עד כה כבר נתבאר , שמטרה כפולה לפנינו : בירור תולדותיה של ההלכה התנאית , ומיניה וביה - עמידה על דרכי תלמודם של התנאים ביחס למגבשי ההלכה של קודמיהם . תכליתו של חיבור זה עיקרה בנושא השני , ולכך עניינו בתולדות ההלכה הוא דווקא מנקודת מבטה של פרשנות המקורות , זו שעולה מן השינויים בתפיסות ובמושגים ההלכתיים . בירור היסטורי בשאלת קיומו של רקע חיצוני לשינויים אלה ( בין מן הכיוון הריאלי של תנאי החיים , ובין מתוך בחינות נוספות , כגון תגובות לשיטות משפט זרות ) אינו אפוא מענייננו כאן , אפילו היה אפשר לעמוד עליו במלואו בפרשה שלפנינו . הלכך נדרשים אנו להיסטוריה של ההלכה בחינת "היסטוריה של הדוגמטיקה , שהיא ההיסטוריה של 3 עקרונות משפט , מוסדותיו , "ומושגיו וזהו חי הנושא את עצמו . שהרי אף חידושים , 2 הדיונים כנושא זה טעונים סיכום בפני עצמו , והדבר חורג אפוא ממסגרתנו . ומכל מקום , משהו משיטות האמוראים במקצת משאלות אלה יידון להלן בסוגיא ב , פרק א ( עמ' , ( 83-77 ובחלק השני עיונים ד-ה . 3 י' אנגלרד , "מחקר המשפט העברי - מהותו , "ומטרותיו משפטים , ז ( תשל"ו-תשל"ז , ( עמ' . 43 עי"ש .
|
|