|
|
עמוד:118
הספרים עתידים להתבטל חוץ מהתורה ומגילת אסתר , והרמב"ם בדבריו מדגיש את חשיבותו של חג הפורים , אשר על פניו נראה כקרנבל , וכותב : "מכל ספרי הנביאים וכל הכתובים העתידים להיבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר והרי היא קיימת כחמישה חומשי תורה ובהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלים לעולם" ( משנה תורה , הלכות מגילה , פרק ב , הלכה יח . ( הרמב"ם הסביר כי מגילת אסתר חשובה יותר מכל ספרי הנביאים והכתובים ומעמדה זהה לזה של חמשת חומשי התורה . בימות המשיח יתבטלו רבים מן הצומות והמועדים , אולם חג הפורים לא יתבטל לעולם . במדרש משלי פרשה ט' נאמר : "כל המועדים בטלים וימי פורים אינם בטלים , "לעולם גם בתיקוני הזוהר אנו מוצאים : "פורים אתקריאת על שם יום הכיפורים , דעתידין לאתענגא ביה , ולשנויי ליה מענוי לענג" ( תיקון כא , ( פורים נקרא על שם יום הכיפורים , ועתיד יום הכיפורים להפוך גם הוא ליום של עונג כחג הפורים . על פי קביעה זו , משתמע שיום הכיפורים רק מתקרב למדרגת חג הפורים , ועל כן קבעו המקובלים את המימרה 1 " כיפורים . "כ פורים בחג הפורים אפשר להגיע למדרגות קדושה ורוחניות דווקא מתוך החולין , שכן זהו יום שבו "אין הגשמי מתנגד . "לרוחני על כן , יש לדקדק ביום מיוחד זה ולעסוק בעניינים המביאים שמחה , בשתייה , בצחוק ובליצנות המביאים לקדושה ולקרבה לאל ולא לקלות ראש , הוללות וריקנות . חג הפורים ויום הכיפורים אינם דומים רק בשמם , הם מייצגים את השלם על מכלול ניגודיו : ביום הכיפורים נוהגים ללבוש לבן ובחג הפורים בגדים צבעוניים ותחפושות בשלל צבעים ; ביום הכיפורים צמים ובחג הפורים מצווים בסעודת מצווה ובשתייה ; ביום הכיפורים האדם שולט בגופו ובנפשו וירא מגזר הדין , ובפורים האדם אוכל ושותה וגם אז נדרש הוא לשלוט בגופו ובנפשו . דווקא כשהאדם עסוק בגשמיות , הוא נבחן בשליטתו על כוסו , על כיסו ועל כעסו . חג הפורים ויום הכיפורים הם צדדיה השונים של אותה מטבע . אפשר להגיע לקתרויס , למחילה ולתיקון עצמי באמצעות צום , אך גם באמצעות שתייה המביאה לטיהור נשמת האדם , בבחינת "נכנס יין יצא , "סוד ובאמצעות התחפושת המחצינה את ה"אני" המסתתר בחיי היום יום מאחורי ריבוי מילים ומעשים . ההתחפשות אינה מכסה על
|
|